העובדים שלך ישנים? 4 דרכים להניע מחדש את הארגון שלך

פעמים רבות כמנהלים בארגונים בינוניים וגדולים אנו חיים בתחושה כי כולם (חוץ מאיתנו) ישנים… דברים שצריכים לעשות נדחים, תאריכי היעד עוברים להם והעולם התחרותי שם בחוץ לא ממש עוצר ומחכה לנו. בעידן בו אנו חיים, עידן של שינוי מואץ בו משתנים כל אחד מההיבטים של העולם העסקי הקלסי, בעולם כזה דווקא אי הוודאות היא השחקן הכי יציב בסביבה. בשפת האסטרטגים עולם בו שולטת אי ודאות נקרא Vuca World.

Vuca World הינו מושג שהושאל מצבא ארה"ב, ומתאר מצבים של אתגרי לחימה באזורים כאוטיים. המושג נדד לעולם העסקים עם העלייה בחוסר הוודאות בכל החזיתות העיסקיות. VUCA פירושה:  Volatility – תנודתיות, Uncertainty – אי וודאות, Complexity – מורכבות, Ambiguity – עמימות

ב Vuca World ישגשגו רק חברות שיפעלו באופן שונה מדרכי הפעולה המסורתיות. חברות הרוצות להצליח יאלצו ללמוד לחבק את השינוי כמרכיב קבוע בהתנהלות העסקית. בכדי להצליח להשתנות ולהמשיך להשתנות עוד ועוד יש לאמץ התנהגות הנקראת "תחושת דחיפות" כחלק מהתרבות הארגונית והניהולית.

תחושת דחיפות sense of urgency

תחושת דחיפות – הנה התנהלות המתמקדת בפתרון בעיות קריטיות שעל פרק היום באופן שידחוף את הארגון קדימה להצלחה חדשה, וזאת בניגוד להתנהלות של שאננות ושאיפה לשקט תעשייתי. את המושג "תחושת דחיפות טבע" ג'ון פ' קוטר, מומחה להובלת שינוי בארגונים. קוטר מאמין שתחושה של דחיפות היא נכס ארגוני שניתן ליצור. לדעתו, זהו המרכיב מספר אחד לניבוי אם חברה תצליח להתמודד עם שינויים.

תחושת דחיפות היא התנהגות נרכשת. אנשים בעלי תחושת דחיפות הם כאלה שפועלים כאן ועכשיו בנושאים הקריטיים שהם האתגרים המרכזים להצלחת הארגון. התנהלות כזו לא נובעת מהתפיסה שמשהו לא בסדר ויש לטפל בו, אלא מהתחושה שהעולם מאפשר, כל הזמן, הזדמנויות לצמיחה ויש רצון לנצח כאן ועכשיו. 

ומסתבר שכל אחד בארגון יכול להוביל דחיפות, לא רק המנהיגים או המנהלים הבכירים. אנשים בעלי תחושת דחיפות נמצאים בכל רבדי הארגון והם ימצאו את הדרך להעביר מידע מנצח לאנשים הרלוונטיים בארגון ולסייע בהובלת השינוי. אנשים בעלי תחושת דחיפות גבוהה הנם אנשים משתפי פעולה, חיוביים וממוקדים, הסוקרים באופן מתמיד את הסביבה הפנים והחוץ ארגונית בכדי לחפש מידע והזדמנויות שיובילו להצלחה.

תחושת דחיפות יכולה להוביל לשני מצבים מאוד מוכרים בארגונים:

  • תחושת שאננות: תחושה של שביעות רצון עצמית וחוסר מודעות לסכנות. הצמדות למצב הקיים והתנגדות לכל שינוי.
  • תחושת דחיפות מדומה: התנהלות שופעת אנרגיה אך לאו דווקא פרודוקטיבית. תחושת דחיפות מדומה היא פעילות הנובעת מתוך תחושת הישרדות, פחד מכישלון או פיטורין, היא מלווה בכעס ולחץ מהמצב הקיים

אולם, תחושת דחיפות אמיתית, היא זו המקדמת את הארגון לעבר ההזדמנויות החדשות, ולכן היא המצרך החשוב ביותר בעולם עסקי חסר הוודאות שלנו.

אז איך מיישמים תחושת דחיפות בעסק?

תחושת דחיפות ניתנת ללמידה ויישום. המטרה היא להחיל אותה לאורך ולרוחב הארגון כך שכולם יתגייסו למטרה אחת ויחידה: לנצח!

  1. מודעות לסביבה החיצונית – יש לוודא כי ה"חוץ" נכנס לתוך הארגון, להקשיב לעובדים הנמצאים בקשר קבוע עם הלקוחות והספקים בכדי לעודד כניסת אינפורמציה מחוץ לארגון. התנהלות כזו מובילה להכרה עמוקה של הלקוחות והבנה של הסביבה התחרותית על בסיס יומיומי. דבר שיאפשר זיהוי אתגרים בשלב מוקדם והצעת דרכי התמודדות שיקדמו את הארגון ומטרותיו.
  2. דחיפות כאורח חיים – דרך למנוע התנהלות של "שביעות רצון" הנה לבסס תחושת דחיפות כנורמה בארגון. למשל, התחלה וסיום ישיבות בזמן (במקום למרוח אותן), סיכום כל ישיבה באופן בו ברור לכולם מי עושה מה ועד מתי, הקדשת זמן וביקורים של המנהלים במחלקות השונות (במיוחד בייצור ומכירות), מיקוד השיח בארגון על תפוקות ויעדים (ולא רק בתחילת ובסוף השנה), האצלת סמכויות ופינוי היומן לנושאים בעלי דחיפות גבוהה, עיצוב סביבת העבודה באופן שמשדר דחיפות, תגמול יוזמות המובילות לשינויי וחידוש ועוד ועוד. ככל שנצליח להפוך את תחושת הדחיפות לאורח חיים בארגון שלנו נדמה יהיה כי הדברים "קורים מאליהם" המשימות מתבצעות, יעדים מושגים ו"הנמנום" פוסק.
  3. התייחסות למשבר כפוטנציאל להזדמנות – משברים בעסק נתפסים כבדרך כלל כאיום שצריך לנהל תוך כדי בקרת נזקים, מזעור עלויות וחזרה מהירה לשגרה. תחושה של דחיפות רואה במשבר דבר חיובי המאפשר בין היתר אפשרות ליציאה משגרה ואיתור הזדמנויות עסקיות חדשות. בארגון עם תחושת דחיפות גבוהה אין הימנעות מחדשות "רעות" אלא להפך. בארגון כזה מתבוננים בחדשות הרעות ללא חשש או בהלה מתוך הבנה כי ניתן יהיה לרתום את אותם המשברים להזדמנות עסקיות משמעותיות.
  4. נטרול אנשים שלילים בארגון – בכל עסק הם נמצאים, אותם אנשים החוסמים את הדרך לשינוי, אנשים הפועלים מתוך כעס, שיעמום או חרדה, האוהבים את המצב הקיים בדיוק כמו שהוא. לא מדובר באנשים ספקנים שאחרי שהצלחת לשכנעם הם מתחברים למשימה ו"רצים קדימה", אלא לאותם אנשים שיעשו הכל כדי לא לשנות את המצב. אנשים כאלו פוגמים בתחושת הדחיפות של הארגון וביכולתו להסתגל לסביבה העסקית הכה מאתגרת. יש לאתר את אותם האנשים ולשקול איך להתמודד מולם, לעיתים נכון יהיה להרחיק אנשים את חלקם מהארגון, אולם במקרים בהם הרחקתם אינם פתרון נכון או אפשרי יש לקחת אותם בחשבון בעת הובלת השינויים ולנטרל אותם באופן שהם לא יוכלו להזיק לתהליך.

ובנימה אישית, תחושת דחיפות היא אחד מעשרה מדדים בהם אנחנו בוחנים עסקים לצורך גיבוש האסטרטגיה העסקית הנכונה להם. אנו מאמינים כי עסק שיאמץ תחושת דחיפות גבוהה כחלק מהתרבות הארגונית שלו, יעלה את פוטנציאל ההצלחה שלו לאורך זמן בעולם העסקי המורכב בו אנו חיים. לכן בעת גיבוש האסטרטגיה הייחודית לכל עסק אנחנו ממליצים על פעולות ברורות להטמעת תחושת דחיפות בתרבות הארגונית. אנו מאמינים כי ההתמקדות בשינוי וחדשנות הופכת לחלק בלתי נפרד מניהול כל עסק. החדשות הטובות הן שתחושת דחיפות היא התנהלות נרכשת וניתן ללמוד וליישם אותה.

ומה קורה אצלך? בעסק שלך מחפשים הזדמנויות לשינוי וצמיחה או מקווים (ודואגים) שהדברים יישארו בדיוק כמו שהם?

הכותבת: גלית שול יועצת אסטרטגית בחברת SMC, בעלת ניסיון של מעל 15 שנים בניהול עסקי, ניהול משאבי אנוש והתנהגות ארגונית. כיהנה בעברה כמנכ"לית חברת השמה. מתמחה  בייעוץ ו- ליווי עסקי לסטרטאפים וחברות בינוניות.

נמאס לך לכבות שריפות? רוצה להתחיל ולנהל על מי מנוחות? להורדת המדריך השלם לניהול ללא כיבוי שריפות 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן