חדשנות בארגונים

חדשנות בארגונים

חדשנות ויזמות הן שתיים מהמילים הנפוצות ביותר בקרב מנהלים כמעט בכל מערכת ארגונית. כולם מבינים שבעולם משתנה, הדבר הכרחי לשרידות החברה לאורך זמן.
כולם מדברים על חדשנות אבל מעטים באמת מיישמים חדשנות הלכה למעשה.
ע"פ מחקר של מקינזי- 84% מן המנהלים בתאגידים מאמינים כי חדשנות היא המפתח לצמיחה שלהם אולם רק 6% מסופקים מיכולות החדשנות של הארגון שלהם.
אבל נתחיל מההתחלה – מה זו בכלל חדשנות?

חדשנות (INNOVATION)
  היא יצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים, או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים חדשים. פתרונות אלה מושגים על ידי פיתוח או שימוש במוצרים, תהליכים, שירותים או טכנולוגיות יעילים יותר מבעבר או על ידי רעיונות בשלים שמתאימים לשווקים, מדינות, או חברות שמוכנות ומעוניינות לקלוט אותם.
חדשנות שונה מהמצאה, בכך שחדשנות מתייחסת לשימוש בשיטה או ברעיון טובים יותר, בעוד שהמצאה מתייחסת לתהליך ולאופן היצירה של השיטה או הרעיון. חדשנות שונה גם משיפור, בכך שהיא עוסקת במשהו שנעשה מהותית באופן שונה ולא בעשיית אותם הדברים בצורה טובה יותר.

 יישום חדשנות בארגונים גדולים היא משימה קשה, הבעיה לא נובעת בדר"כ ממחסור ברעיונות אלא דווקא מניתוקם של תהליכי חדשנות מהאסטרטגיה המובילה את החברה, מקושי בהנעת תהליכים חוצי-חברה אפקטיביים ומחוסר מיקוד.

נהוג היה לחשוב כי מקור החדשנות העיקרי של חברות וארגונים מצוי בתוך החברה וכי ידע יש לפתח ולשמר בארגון. גישה זו יצרה נתק ומנעה שיתופי פעולה בין חברות שהשקיעו משאבים רבים בפתרונות לאותה בעיה, כדי להתגבר על הקשיים בהנעת תהליכי חדשנות ויישום חדשנות התחילו יותר ויותר חברות  בעשור האחרון לאמץ את גישת "החדשנות הפתוחה".

 חדשנות פתוחה (OPEN INNOVATION) – הינה גישה ליישום חדשנות, לפיה ארגון יכול וצריך להשתמש ברעיונות ממקורות חיצוניים, כגון אנשים פרטיים, לקוחות, ספקים, מרכזי מחקר ועוד, במקביל להמשך יצירת רעיונות חדשים מתוך הארגון. בעולם בו יש שפע של מידע וחברות לא יכולות להסתמך על מחקר פנים-ארגוני בלבד, חדשנות פתוחה מעודדת חברות להשתמש במחקרים והמצאות מארגונים שונים. חדשנות פתוחה היא הדדית – רעיונות ממקורות פנימיים אשר אינם מנוצלים בתוך הארגון,

 איך זה התחיל?                                                                                                                                                                                                                         בשנת 2003 פרסם הנרי וויליאם צ'סברו את ספרו "חדשנות פתוחה" בו הוא תיאר מודל עדכני לחדשנות ארגונית: מודל זה קובע כי חברה לא יכולה להסתמך בתהליכי החדשנות שלה אך ורק על פיתוחים פנימיים, אלא עליה לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים, בהם מוסדות אקדמיה, סטרטאפים, שותפים עסקיים, לקוחות, ואפילו ספקים. 

דוגמא מצוינת היא קהילות המפתחים של גוגל אשר בהן הצלחת האפליקציות שפיתחו הינה אינטרס משותף של המפתחים, של החברה ושל קהילת המשתמשים. איך זה עובד בפועל? כל עדכון גרסת תוכנה משוחרר תחילה לקהילת המפתחים, המקבלים גישה מסוימת למערכות ההפעלה, והם מפתחים אפליקציות כראות עיניהם עם הגבלות בסיסיות.

נקודות החוזקה של החדשנות הפתוחה מתבטאות במספר דרכים: חיסכון בתקציבי מחקר ופיתוח, הגברת הדיוק במחקר ופלח שוק, שיפור פרודוקטיביות הפיתוח ועוד. עם זאת, הגישה כוללת גם נקודות תורפה כמו דליפה בלתי מכוונת של מידע חסוי. המונח "חדשות פתוחה" נטבע על ידי פרופ' הנרי צ'סברו, ראש המרכז לחדשנות פתוחה באוניברסיטת קליפורניה, בספרו שהוצא לאור ב- 2003. אך הרעיון, השיח והשלכותיה של החדשנות הפתוחה החלו כבר בשנות ה -60.

ומה קורה היום?

חברות רבות בוחרות להשקיע ולעבוד עם סטארטאפים שנמצאים בחזית הטכנולוגיה בכדי לשלב חדשנות טכנולוגית במוצר ובתפעול. חדשנות פתוחה הינה העיקרון של פתיחת החברה לידע משאבים  וכישרונות מחוץ לחברה לתוך החברה, זהו כלי הכרחי להתפתחות של חברות בעידן הדיגיטלי, וליכולת שלהן להתאים את עצמן לשוק המשתנה ללא הרף. 

סטארטאפים הם רק מרכיב אחד במכלול הגורמים המעורבים ביישום אסטרטגיית חדשנות פתוחה בחברות. חדשנות פתוחה אמיתית בנויה משילוב של מערכות יחסים עם אוניברסיטאות, מוסדות ממשלתיים, חברות תעשייה, מרכזים טכנולוגיים וארגונים, כשהמטרה לייצר מערכת של העברת ידע ולטפח תרבות עשירה של רעיונות ונסיונות יישום. התאגידים הגדולים וחברות רבות אחרות הקימו מעבדות חדשנות בהן נבדקים הרעיונות מול לקוחות פוטנציאליים ומבוצעים תהליכי חיזוי ומודלים יישומיים, מעבדות החדשנות האלה מהוות כר פורה למיזמים וטכנולוגיות חדשות.

בחירת שיתופי הפעולה ויישום הפרויקטים מתבססת בדר"כ על הפרויקט שייתן את התשואה הרבה ביותר על ההשקעה בזמן הקצר ביותר. זו דוגמה לאופן שבו חדשנות פתוחה מאפשרת לחברות להשיג תשואה גבוהה על השקעה על ידי שיתוף פעולה.

ומה בישראל?

רוב החברות הישראליות עדיין נוקטות בגישת החדשנות הארגונית הפנימית, אולם חלקן כבר שברו את חומות הארגון ויצאו לחפש ולחבור לחדשנות חיצונית. מימון וניהול של חממות טכנולוגיות, כפי שעשו שטראוס, אלביט וטבע, הינם צעדים משמעותיים לא רק בחבירה לטכנולוגיות צעירות אלא גם בליווי שוטף ואינטימי שלהן החל משלבי המחקר והפיתוח המוקדמים. חברות אחרות בחרו להיחשף לטכנולוגיות על ידי חבירה לתוכניות האצה טכנולוגיות וחלקן פתחו תוכניות פנימיות אשר מנגישות את הארגון לסטארט-אפים.

ככל שיותר חברות יאמצו את גישת החדשנות הפתוחה, תתפתח ותיתרם המערכת האקולוגית של החדשנות בישראל וכולנו נהנה מפירותיה.

 

האם חדשנות באה לידי ביטוי רק בשיפור טכנולוגי?                                                                                                                                                               ממש לא. חדשנות יכולה לבוא לידי ביטוי בשיפור חווית המשתמש לאורך כל שרשרת הערך של הארגון.

גם בנושאים הקשורים לערוצי הפצה, מודל עסקי, ודרכי העסקה  יש מקום לחדשנות וגם בשירות הלקוחות כמובן .

כיום, בתודעת 'הלקוח במרכז', שירות הלקוחות הוא גורם מבדל וחשוב יותר מאי פעם. עסקים רבים משיגים יתרון תחרותי בזכות שירות הלקוחות שלהם.

כל עסק, ללא קשר לגודלו, צריך לשאוף לפיתוחן של דרכים חדשות ליצירת חווית משתמש/לקוח טובה יותר, כזאת שתהיה זכירה ותגרום ללקוחות להמליץ ולחזור שוב ושוב.

 עסקים קטנים ובינוניים פועלים בשוק מאוד תחרותי שבו רוב המוצרים דומים מאוד, וכך גם שיטות הייצור. כולם מתמודדים עם מחסור במשאבים, בסביבה מאוד מורכבת.

עסקים שהצליחו לבצע מהלך חדשני ולתרגם חדשנות לערך מוסף עבור לקוחותיהם, הצליחו בגדול הרבה מעבר למתחריהם. מהלך חדשני יכול לבדל את החברה ממתחריה בצורה ברורה, השונות הזו נותנת סיבה לצרכן לבחור בחברה ספציפית.

 אז איך מתחילים בשיפור חווית המשתמש/לקוח כגורם מבדל?

  1. בהסתכלות פנימה – האם יש משהו שהעסק שלכם יכול להציע ללקוחות ושהמתחרים שלכם אינם מסוגלים להציע?
  2. בהסתכלות החוצה – אילו שיתופי פעולה יכולים לתת ערך מוסף ללקוחותיכם? שיתופי פעולה מעודדים יצירתיות ומביאים לפריצות דרך.

 לסיכום –

כל חברה, ללא קשר לגודלה, צריכה להטמיע תהליכי חדשנות,

כדי לייצר חדשנות בתוך חברה דרושים גורמים רבים, ומכיוון שקצרה היריעה מלפרט את התהליך כולו, אציין את שלוש ההמלצות העיקריות, המלצות אלה מבוססות על 3 הטעויות הנפוצות ביותר כיום בהטמעת חדשנות בארגונים:

  1. בחברות מבוססות הפך תפקיד 'מנהל/ת חדשנות' לפונקציה משמעותית בחברה ולא עוד כותרת חסרת משמעות לתפקיד לא מוגדר. מנהל/ת חדשנות חייב/ת להיות מנהיג/ה אמיתי/ת, שביכולתו/ה להוביל את הארגון על סמך ידע והבנת תהליכים בשוק, לנתח רעיונות מתוך הסתכלות על הפעילות התעשייתית היומיומית באור קצת שונה, וכמובן להאמין בשילוב טכנולוגיה פורצת דרך בכל נדבך בפעילות החברה.

         בארגונים קטנים יותר בהם אין תפקיד ייעודי לחדשנות בלבד, נהוג להקים צוות היגוי המורכב מעובדי הארגון. צוות כזה רצוי שיהיה הטרוגני, מורכב                  מעובדים יצירתיים בעלי מעוף, ומצד שני גם מעובדים המצטיינים ביישום וביצוע קפדני.

  1. אבל גם מנהל החדשנות הטוב ביותר לא יכול להצליח לבד, וגם צוות חדשנות לא יצליח להניע שינוי בחברה כולה. רק בעזרת מעורבות, ומחויבות של הנהלת החברה בתהליך הכנסת חדשנות אפשר להצליח ולהטמיע תהליכי חדשנות ותרבות ארגונית שתצליח לעשות שינוי בכל האספקטים של החברה. ההנהלה כשותפה מלאה לדרך, הכרחית לטובת התהליך.
  2. חדשנות פתוחה מסייעת לחברה להתחבר עם בעלי העניין החיצוניים ומאפשרת לה להישאר ברמה אחת עם טרנדים טכנולוגיים ופתרונות חדשים. שיתופי פעולה רחבים יסייעו בהוצאה אל הפועל, יובילו ליישום מוצלח וייעול התהליך כולו.
 

היום כבר ברור שחדשנות מהווה מפתח הכרחי להצלחה במציאות המשתנה של ימינו, חברות שלא השכילו לאמץ פרדיגמות חדשות, אם עודן קיימות, כבר הפכו לפחות רלוונטיות.  אז כבר לא מדובר ב"האם נכון" להטמיע חדשנות אלא  "איך נכון" לעשות זאת . ומוטב מוקדם ממאוחר.

 

צריכים עזרה ב'הסתכלות פנימה'? בבחינת היתרון התחרותי שלכם ובשיפורו? בבניית צוות חדשנות והובלתו? נשמח לעזור

מוזמנים לברר איתנו על תהליכים קצרים וארוכים המותאמים לצרכים שלכם.

בהצלחה!

הכותבת: שירי רוזן-כרמיאלייועצת בכירה בחברת ‏SMC Group ,

בעלת מעל 20 שנות נסיון בתפקידים ניהוליים בכירים בחברות רב-לאומיות בארה"ב וישראל. מומחית בניהול יזמות וחדשנות, ‏מנטורית בתכניות האצה ומרצה בביה"ס למִנהל עסקים ‏במכללה למִנהל, בבינתחומי ובאוניברסיטת בן גוריון.‏

אולי יעניין אותך גם
הכנת תקציב ארגוני

תקציב עסקי הוא בעצם תוכנית הפעולה של הארגון לתקופה מוגדרת, בדרך כלל שנה, והביטוי שלה במונחים כספיים.בתקציב נמצא את המכירות המתוכננות, את העלויות הנובעות מהמכירות,

קרא עוד »
סטרטאפים חדי קרן (UNICORNS)

לאחרונה פורסם "בכלכליסט" כי המילה היחידה שיכולה להתחרות ב”קורונה” ו”בחירות” על תואר המילה של השנה היא “יוניקורן" (חד קרן). המילה הזו אכן מופיעה פעמים רבות

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן