תוכן עניינים
איך זה קשור לחדשנות?
תכנון חדשנות בתאגידים מתחיל לרוב בשאלה "מה עומד להשתנות בעתיד?" אולם נראה כי בימינו שימושי יותר לשאול "מה לא".
ניתוח תרחישים רגיל יוכח כמעט בוודאות כשגוי בעידן של ימינו. המורכבות תוליד אירועים שתבניות רגילות לא יכולות לחזות, בעולם כזה רק יכולות כמו יצירתיות, גמישות מחשבתית ותגובתיות מהירה יצילו תאגידים מתנודות ומשברים שהפכו להיות חלק מהמציאות.
אם נבחן את החברות הגדולות והמצליחות של זמננו כגון גוגל, אפל ואמזון, נגלה כי כך בדיוק הן בנויות ומתנהלות, זהו חלק מסוד ההצלחה שלהן.
הרס יצירתי והזדמנויות
הכלכלן האוסטרי ג'וזף שומפטר Schumpeter (1934), הביא לדיון כמה טיעונים על האופן שבו עסקים מחפשים הזדמנויות חדשות ויתרון תחרותי. אחד הטיעונים המפורסמים ביותר שלו קשור למושג "הרס יצירתי".
שומפטר תיאר את הקפיטליזם כמערכת שוק דינמית המשתנה ללא הרף. (הוא ממש ניבא את הכלכלה של ימינו וכמה שהוא צדק…)
"השינויים האלה קורים בגלל רעיונות ותהליכים חדשים שמשתלטים על הפרדיגמה הנוכחית (הסטטוס קוו המוכר) ויוצרים דרכים חדשות לייצור, למתן שירותיםשירותים ולידתן של תעשיות חדשות לגמרי", טען שומפטר.
לטענתו, ה'הרס' וחוסר האיזון הם מה שגורם לקפיטליזם להתפתח ולצמוח, ולא הרעיון המקובל בדרך כלל של שיווי משקל כלכלי. בדרך זו, הוא מכנה את חוסר האיזון הזה "הרס יצירתי" מכיוון שלעתים קרובות חדשנות מובילה לכאוס בשוק: מוצרים מתיישנים ונעלמים, חברות נסגרות ואנשים מובטלים – כל אלה הן השלכות של מה שהוא מכנה "ההרס", ובכל זאת, הוא מאמין שאלו השלכות הכרחיות כדי שיתבררו פתרונות חדשים שמשביחים ומקדמים את איכות החיים.
התיאוריה של שומפטר לא הובנה מיד בהתחלה, אולם לאחר שנים ודוגמאות רבות בתעשייה, ברור לכולנו כי חדשנות (בעיקר טכלנולוגית), הגורמת להתיישנות של מודלים ישנים, היא אמנם הרסנית במידה מסוימת , אולם היא זו שיוצרת הזדמנויות חדשות, מאפשרת צמיחה והתחדשות, ובכך מקיימת המשכיות וקידמה.
מנקודת מבט עסקית, רק חברות עם יכולות דינמיות, תגובתיות מהירה לשוק ותהליכי חדשנות שגרתיים, שורדות גלים של "הרס יצירתי", ואין זה תלוי בגודלן או בהון העצמי שלהן. דוגמאות מצוינות לכך הן חברות כמו נוקיה ובלאקברי, שהיו מובילות שוק ובכל זאת לא הצליחו לחזות ולהגיב בזמן לשינויים בתעשיית הסלולר.
במאמר שכתב בשנת 1934, בעיצומו של השפל הגדול, טען שומפטר כי אירועים של שפל הם חלק בלתי נפרד מתפקודה הרגיל של המערכת הכלכלית, וחשובים להמשכיותה.
תגובה למשבר
לאורך ההסטוריה, דווקא תקופות משבר ושפל כלכלי הביאו לגלי יצירתיות והמצאות מהן יצאו מוצרים ושירותים רבים, כמה מהדוגמאות היותר מוכרות כיום נולדו בתקופת המשבר הכלכלי בארה"ב בשנת 2009, כמו Airbnb , Dropbox ועוד…
השותף דאז בקרן השקעות ההון-סיכון סקויה קפיטל, גרג מקאדו, ניסח את זה בצורה נפלאה לוול סטריט ג'ורנל ב-2009: "…הרבה סטארט-אפים התחילו בזמנים טובים ונפלו להרגלים רעים שיכולים להרוג אותם עכשיו. המסר של סקויה קפיטל היה לא לקפל את האוהלים לגמרי (או בעברית תקנית – לא לסגור את הבסטה), אלא להעריך את המבנה והמטרות מחדש, סקויה הטיפה "להעז לתכנן מחדש"… וזה כלל גם בחינה מחודשת ואמיצה, של פרות קדושות שנראו קודם בלתי ניתנות לשינוי."
במקום להקטין את ההשקעות שלה, סקויה עבדה עם חברות שהייתה להן מערכת ברורה של יעדים. בשנת 2009, היא ביצעה השקעת סיד של 600 אלף דולר ב-Airbnb, כשהיא מתרשמת מהמיקוד של החברה בתרבות ובשירות לקוחות. סקויה גם הגבירה את ההשקעה שלה בחברת אחסון הקבצים Dropbox, שהתמקדה במתן חווית משתמש פשוטה, והמשיכה להרוויח כ-2 מיליארד דולר כשהחברה יצאה להנפקה ב-2018.
בתחילת מרץ 2020, במשבר הקורונה, סקויה פרסמה עצות דומות כיצד חברות יכולות לשרוד את המשבר העולמי שיצרה המגפה, בפרסום ב-Medium, יעצה קרן ההשקעות לחברות הפורטפוליו שלה לנקוט בצעדים אמיצים יזומים כדי לטפל במשבר שעל הפרק. הפוסט הסתיים במשפט:
"לאחר שעברנו בהצלחה כל מיתון עסקי במשך כמעט חמישים שנה, למדנו לקח חשוב – אף אחד לא מתחרט על ביצוע התאמות מהירות והחלטיות לנסיבות משתנות… במובנים מסוימים, העסק משקף את הביולוגיה כפי ששיער דרווין, אלה ששורדים "אינם החזקים ביותר או האינטליגנטים ביותר, אלא המתאימים ביותר לשינוי."
משבר הקורונה מייצג כישלונות רבים של חברות כאלה שהשקיעו שנים בהמנעות מתנודתיות, ביססו בנחישות את עמידותן האיתנה וחסרת הגמישות מול סיכונים קטנים ומצאו את עצמן לא מוכנות להתמודד עם המגיפה הגדולה שהגיעה ושינתה את כללי המשחק.
להתגמש כדי להיות מוכנים להגיב
אז איך בכל זאת ניתן להתכונן ולהגיב בעיתות משבר?
ברור לכולנו שלא ניתן כדי למנוע את ההפתעות וה 'שינויים בכללי המשחק' בשווקים, ובעוד ההנהלה לא יכולה להאט את הדחיפה להתייעלות, חשוב לטפח במקביל, את התכונות שיאפשרו לארגון להגיב במהירות לשינויים. כלומר, לפעול באופן יזום, מתוכנן ומבוקר כדי ליצור גמישות (מחשבתית ותפעולית), לבצע בחינה יצירתית של סיכונים והזדמנויות עתידיות באופן קבוע, לבחון שינויי מגמות ותגובות אפשריות כל הזמן (ולא רק בעיתות משבר), כל אלה ישפיעו לטובה על יכולת התגובה המהירה של ארגונים לתרחישים בלתי צפויים.
ברוב הארגונים לא קיימת פניות זמינות ויכולת לבצע זאת ללא עזרה, אין צורך להמציא את הגלגל מחדש, אנו ממליצים להיוועץ באנשי מקצוע המומחים בבניית תהליכים כאלה.
לסיכום
אחת התכונות החשובות ביותר בעידן האי וודאות והאי יציבות הכלכלית, היא הגמישות ויכולת התגובה המהירה, אלו הן התכונות הבסיסיות המאפשרות לארגון ליישם שינויים מהירים ולהמשיך לתת ערך ללקוחותיו, אלו הן גם התכונות העומדות בבסיסה של תפיסת החדשנות המדברת על "גלים של הרס יצירתי" ושינויים בשווקים.
כל עוד בני אדם ותאגידים אינם בני אלמוות, תמיד נחיה בעולם של התפלגות "זנב שמן" כפי שהסביר המרצה שלי, המעט שאנו יכולים לעשות הינו להכיר בכך שעסקים אינם חיים על עקומות התפלגות נורמליות, ואז נוכל להתחיל לבנות חברות שישגשגו בעידן האי וודאות, בעזרת יכולות דינאמיות של גמישות יצירתיות ותגובתיות מהירה למצבים משתנים.
