תוכן עניינים - ייעוץ לסטארטאפים
אז איך קשורה החיה המיתולוגית הזו לעולם ההשקעות המודרני?
המונח "חד קרן" בעולם ההשקעות מתייחס לחברות סטרטאפ פרטיות שהערכת השווי שלהן עולה על מיליארד דולר לפני הנפקה ראשונית (כלומר בהיותן בבעלות פרטית ואינן נסחרות בבורסה).
בשנת 2013 הייתה התופעה כ"כ נדירה עד כי היא הושוותה לבעל החיים האגדי – חד הקרן –
UNICORN.
מי שטבעה את המושג היא איילין לי, מייסדת קרן ההון סיכון האמריקאית -"קאובוי", בטור בו כתבה ב 2013 על המועדון היוקרתי של חדי הקרן במגזין "TECH CRUNCH".
מאז 2013, הפכה התופעה לפחות נדירה, אך המושג השתרש היטב,]
המונח התרחב וגרסאותיו כוללות גם:
"ֶּדקָאקורן" – בשווי מוערך של יותר מ -10 מיליארד דולר,
ו"הקטוקורן" – בשווי של מעל 100 מיליארד דולר.
רוב ההשקעות בסטרטאפים אלה מבוצעות ע"י קרנות הון סיכון.
נכון למאי 2021, ישנם יותר מ -600 חדי ברחבי העולם.
דוגמאות לחדי-קרן פופולריים לשעבר (שכן החברות הונפקו והפכו בורסאיות) הן: Airbnb, פייסבוק וגוגל.
לפי נתוני חברת המחקר IVC , ב-2015 היו בישראל שלוש חברות שחצו את השווי הנכסף, וב-2016 ו-2017, רק חברה אחת התווספה למועדון בכל שנה.
ב-2018 ארבע חברות הפכו ליוניקורנים, וב-2019 המספר זינק ל-11 חברות. ב-2020, שנת הקורונה, המספר עלה לפי IVC , ל-15 חברות עם שווי של יותר ממיליארד דולר.
התופעה העולמית מתרחבת במהירות: ברבעון הראשון של 2021 נולדו בעולם 121 יוניקורנים, לעומת 159 ב־2020 כולה.
הכוכבים הישראלים
מי שעוקב אחרי חדשות שוק ההון קרא בתחילת מאי כי חברת הפינטק הישראלית HoneyBook גייסה 155 מיליון דולר והפכה ליוניקורן.
הטכנולוגיה שפיתחה החברה מאפשרת לבעלי עסקים ועצמאיים נותני שירות לנהל את כל ההיבטים של העסק שלהם. שווי החברה בגיוס עמד על 1.1 מיליארד דולר.
עוד פורסם כי הסטרטאפ הישראלי מאנדיי, הגיש בחשאי טיוטת תשקיף להנפקה בוול סטריט.
מאנדיי – היוניקורן הגדול ביותר בהייטק הישראלי כיום, מייסודם ובניהולם של רועי מן וערן זינמן, עושה חיל פה אצלנו במרכז תל אביב.
במאנדיי מייצרים תוכנה המסייעת לעבודה מרחוק. הערכות השווי של מאנדיי, שפרחה בתקופת הקורונה, נעו בשנה שעברה בין 2.7 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר.
כמה מחדי הקרן הבולטים שלנו
• הגיוס הגדול ביותר בישראל אי פעם שייך לחד הקרן המבטיח, טראקס (Trax), שפיתח פתרונות ראייה ממוחשבת ועיבוד נתונים לעולם הקמעונאות. טראקס גייסה 640 מיליון דולר. שווי החברה הוערך ב 2.25 מיליארד דולר.
• גם Jfrog שהוקם ב 2018 ע"י המייסדים שלומי בן חיים, פרד סימון ויואב לנדמן ומספק אוטומציה של עדכוני תוכנה, הוא חד קרן מבטיח מאד.
JFROG גייסה 226 מיליון דולר, מהקרנות Dell Capital, EMC Ventures, Vintage,
Qumra Capital, Battery Ventures.
JFROG נחשבת למובילה עולמית בשוק עדכוני התוכנה, ואחראית במידה רבה לעובדה שמשתמשים כבר לא צריכים לעדכן תוכנה באופן ידני. בין לקוחותיה כמה מהמותגים הגדולים בעולם, מגוגל ונטפליקס ועד מרצדס ואובר.
ואיך אפשר בלי סייבר ישראלי?
• חברת הסייבר הישראלית אקסוניוס מאשרת את הפרסום בכלכליסט, כי גייסה 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. את הסיבוב החדש הובילה קרן Stripe האמריקאית ובהשתתפות המשקיעים הקיימים בחברה. החברה שהוקמה ב-2017 גייסה עד היום 195 מיליון דולר.
• Wiz – חד הקרן הישראלי הצעיר מכולן, יצא לדרך רק בשנת 2020 והשלים לאחרונה את סבב הגיוס הראשון. על פי הערכות, הגיוס החדש בהיקף גבוה מ־100 מיליון דולר יקפיץ את החברה לשווי גבוה בהרבה ממיליארד דולר. רק בדצמבר האחרון גייסה החברה 100 מיליון דולר בסבב הראשון שלה, משורה של משקיעים מובילים: סקויה, אינדקס, אינסייט, סייברסטארטס וסרקה. זאת לצד המשקיעים הפרטיים: יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל.
באקוסיסטם היזמי הישראלי (המערכת ה"אקולוגית" של יזמות וחדשנות בישראל), אפשר למצוא כיום לא מעט חדי קרן, וסטרטאפים רבים אחרים שנמצאים בשלבים שונים של צמיחה.
מאז 2013 עבר האקוסיסטם הישראלי שינוי מהותי והפכנו מאומת הסטרטאפ לעומת הסקיילאפ From Startup Nation to Scaleup Nation .
וכבר יש לנו דור שני של חברות שבשלו והפכו בעצמן למנועי צמיחה עצמאיים ורווחיים.
לשינוי זה ישנן השלכות מבורכות רבות, למשל התמקצעות של היזמים והמשקיעים המקומיים, יצירת מקומת עבודה חדשים ושמירה על יציבות תעסוקתית לעובדים, מיסים לאוצר המדינה כדומה.
דוגמאות נוספות לחברות יוניקורן מפורסמות ומצליחות מבית היוצא הישראלי
Lemonade-
6.2 מיליארד דולר (פב' 2021, שווי בורסאי)
פעילות : ביטוח דיגיטלי
מייסדים : דניאל שרייבר ושי וינינגר, 2015 לסדר את השורות
Fiverr-
10 מיליארד דולר (פב' 2021, שווי בורסאי)
פעילות : זירת מסחר לפרילנסרים
מייסדים: מיכה קאופמן, שי וינינגר וגיא גמזו, 2010
לסיכום
זירת ההייטק הישראלית פורחת למרות השנה הקשה שעברה על השוק,
קרנות ההון סיכון הגדולות ביותר, חברות הענק המובילות והמשקיעים המוסדיים הגדולים – כולם פעילים בזירה הישראלית, משקיעים ומחפשים את הדבר הגדול הבא.
את ההתבגרות של אותו אקוסיסטם ניתן לראות בבירור במספר חדי הקרן וגודל ההשקעות. למגמה זו יש גם צד פחות חיובי שבא לידי ביטוי בירידה בכמות הסטרטאפים החדשים שנפתחים כל שנה בישראל. למעשה, מספר הסטרטאפים שנפתחו בשנת 2020 בישראלֿ מוערך במעט מעל 700, מספר שהוא זהה לזה שנפתחו לפני כעשור ונמוך בכ- 300 מהשיא. תוצאה אפשרית של המגמה הנ"ל היא שבעוד כעשר שנים, מספר חדי הקרן בישראל יירד משמעותית.
היות וההייטק הישראלי הפך להיות גורם צמיחה עיקרי (אף יותר ממה שהיה לפני עידן הקורונה – יצוא שירותי ההייטק עלה ב-2020 ב-11% לעומת 2019, להיקף של 37 מיליארד דולר – כפול מהיקפו בשנת 2014). כחברה וכמדינה עלינו להמשיך לעודד, לתמרץ ולפתח את האקוסיסטם היזמי בישראל, אשר מדורג תדיר כאחד המובילים בעולם. זה המקום בו ימשיכו להיוולד סטרטאפים חדשים ופורצי דרך שיעשו את צעדיהם הראשונים, מקורותיהם רבים ומגוונים, אבל לכולם מסלול ארוך ומלא אתגרים עד שיגיעו (אם בכלל) לתואר הנכסף של חד קרן.
הכותבת –
שירי רוזן-כרמיאלי, יועצת בכירה בחברת SMC Group ,
יועצת עסקית בעלת מעל 20 שנות נסיון בתפקידי ניהול בכירים בחברות בינ"ל בארה"ב וישראל, לשעבר סמנכ"לית בכירה בתאגיד אמריקאי בארה"ב. מומחית בניהול יזמות וחדשנות, מנטורית בתכניות האצה ומרצה בביה"ס למִנהל עסקים במכללה למִנהל, במרכז הבינתחומי ובאוניברסיטת בן גוריון.