תוכן עניינים
רגע, איך זה יכול להיות?
כולם מנפנפים בדגל החדשנות, וברור לכולנו שחדשנות הנה אחת מיכולות הליבה המשמעותיות בעולם העסקי התחרותי והמורכב של ימינו, אולם בפועל רוב הארגונים אינם מצליחים להניע חדשנות בארגון ולהגיע לתוצאות… גם בישראל.
מפתיע?
לא מאד מפתיע, בהתחשב בכך שהטמעה אמיתית של חדשנות המביאה לתוצאות דורשת תהליך סדור ואפילו סיזיפי (כן, עבודה קשה רציפה ומדידה), זאת בניגוד לדעה הרווחת (המוטעית) הגורסת כי "כל מה שאנחנו צריכים זה רעיון"…
במציאות, רוב פרוייקטי החדשנות בארגונים טובעים בבירוקרטיה ואינם מתממשים, כשבין הגורמים העיקריים ניתן למנות חוסר מיקוד, אי הקצאת משאבים, ואי הבנת התהליך. בנוסף יש נטייה ברורה כבר בהתחלה להתמקדות במדדים בודדים ופרטים ספציפיים, התמקדות המסתירה את התמונה הגדולה ומציבה מכשולים שאמורים להיפתר בהמשך הדרך.
הפתרון לכך הוא הטמעת תהליך סדור המאגד תחתיו:
- הגדרת שלבי התקדמות קבועים – אבני דרך ונקודות יציאה מוגדרות מראש
- יצירת צמתי בחינה והחלטה במעורבות ההנהלה
- הצבת לוחות זמנים ותקציב מוגדרים המאפשרים הקצאת משאבים
מה חשוב לזכור לפני שמתחילים
- מוצרי החברה (ושירותיה) לא יתחדשו בן לילה, תפיסות חדשות נוצרות באמצעות עבודה קשה ושיטתית הדורשת זמן ומשאבים נוספים.
- המעורבות של הנהלת החברה בצמתי ההחלטה היא קריטית.
- על התהליך להיות מנוהל כפרוייקט לכל דבר הכולל הקצאת משאבים שהוגדרו מראש ונכללו בתקציב השנתי ובתכניות העבודה.
- התמקדות ביצירת פתרונות המאופיינים בשיפורים היוצרים ערך ללקוח/למשתמש! (או במילים אחרות – אל תחפשו להוריד את הירח, התמקדו במה שאתם יודעים לעשות הכי טוב).
מיתוסים וטעויות נפוצות בתהליכי חדשנות
חדשנות חייבת להיות פורצת דרך וליצור מיד שוק חדש
חדשנות אינה בהכרח 'משבשת' [מונח שמקורו בעולם הטכנולוגיה המתאר חדשנות המובילה ליצירת שוק חדש ובמשך הזמן גורמת לשיבוש של השוק הקיים – פרופ' קלייטון כריסטנסן, הרווארד].
תהליך השיבוש (אם יקרה) ימדד בעתיד, אל תתמקדו בשיבוש, חפשו דרכים חדשות לתת ערך ללקוח/משתמש הקצה – את הערך ללקוח ושביעות רצונו אנו מודדים מיד, את השיבוש נמדוד בעתיד בהתאם לשינוי באימוץ המוצר עם הזמן.
"חדשנות מצליחה רק כשמדובר במוצר חדש"
חדשנות אינה בהכרח מוצר חדש, תהליכים פנימיים למשל, המאפשרים לארגון לתת ערך מוסף ללקוח הינם בעלי חשיבות גבוהה ממש כמו המוצר עצמו, הם לרוב קלים יותר לשיפור וקצרים יותר לביצוע מאשר פיתוח מוצר. ערכם של התהליכים הפנימיים נמדד גם בתועלות ללקוח וגם באפקטיביות של העובדים והארגון.
אז איך מתחילים?
Begin with the end in mind (Covey 1989)
- המטרה היא יצירת ערך מוסף חדש ללקוח/למשתמש הקצה –התמקדו ביצירת ערך ללקוח מתוך היכרותכם עם הצרכים שלו ומתוך שאיפה לשיפור מתמיד. אמנם שיפורים הדרגתיים לאו דווקא מוגדרים כחדשנות לשמה, אולם מתוך תהליך החיפוש והשיפור מגיעות פריצות הדרך.
- פתרון בעיות – רוב פריצות הדך והרעיונות היצירתיים מתפתחים בחיפוש אחר פתרונות לבעיות קיימות. משובי לקוחות הם כלי נהדר להבנת בעיות וצרכים של לקוחות ומשתמשי קצה. בצעו חקר לקוחות קבוע (לא רק עם השקת מוצר חדש).
טיפים ליישום מוצלח
- מעורבות של גורמים חיצוניים לתהליך הרלוונטי לא לארגון בתהליך ה…. מומלצת בכל שלב, מחקרים מראים כי מעורבות כזו משפרת את המיקוד בתוצאה, גורמים חיצוניים יכולים להיות סטודנטים, מומחים מהתעשייה, קולגות ואפילו קבוצות חשיבה עם אנשים בארגון מדיספלינות אחרות כל אלה מעשירים את הדיון ומעצימים את היצירתיות.
- תהליך סדור ושיטתי מאפשר לארגון לבחון ולקדם תהליכי חדשנות בצורה שטתית ויעילה שמביאה לתוצאות, תהליך הטמעת ויישום חדשנות חייב להיות מדיד, את התהליך יש לנהל כמו כל פרוייקט בארגון – מוגדר בזמן ובתקציב קבוע מראש ויש לחזור עליו בפרקי זמן קבועים.
- השראה ופיתוח רעיונות יצירתיים לפתרון בעיות הם השלבים הראשונים בתהליך יישום חדשנות, זהו משפך תהליכי פנימי בארגון שדורש המשכיות – תהליך המשך של בדיקת היתכנות, פיתוח ובדיקות שכרוכים בהקצאת משאבים ומחויבות, בלעדיהם אפילו הרעיונות הטובים והיצירתיים ביותר לא יגיעו לכדי מימוש.
בהצלחה
