תוכן עניינים
כדי להוביל את החברה או העסק קדימה, אין זה מספיק לבנות תוכנית אסטרטגית אחת לכמה שנים – על מנהלים ומנהיגים לגלות ערנות תמידית, לנתח מגמות בזמן אמת ולהיות מוכנים לקבל החלטות מהירות ואמיצות.
היכולת לזהות הזדמנויות ואיומים בשלב מוקדם ולהתאים את האסטרטגיה העסקית בהתאם היא מה שמבדיל בין עסקים המצליחים לנווט בעולם החדש לבין אלה שנותרים מאחור. אז מה השתנה השנה, מה עומד לקרות (או לא לקרות) בשנת 2025?
במאמר זה ריכזתי עבורכם כמה מגמות בהתנהגות והעדפות צרכנים נכון לינואר 25:
חוסר אמון בתקשורת שיווקית במדיה הדיגיטלית
בעידן של פייק ניוז, הצרכנים נעשים סקפטיים יותר כלפי המידע שהם צורכים ברשתות החברתיות. יותר ויותר אנשים נוטים לבדוק את מקור המידע לפני שהם משתפים כתבות או סומכים על מסרים פרסומיים.
בנוסף, חוסר האמון השפיע גם על תחום המשפיענים (Influencers). הצרכנים הפוטנציאלים מתחילים להבין שחברות מסחריות משלמות לבלוגרים כדי לקדם מוצרים, ומתחילים להטיל ספק באותנטיות של ההמלצות שלהם.
דוגמא ליישום מוצלח של המגמה היא חברת דאב (Dove) . החברה הצליחה לשמור על אמון הקהל בקמפיינים שלה על ידי התמקדות במודעות אותנטיות, המשלבות נשים "אמיתיות" ולא דוגמניות מקצועיות. הצרכנים מרגישים שמדובר במסר אמיתי, ולכן מתחברים יותר למותג.
בני הנוער ככוח משפיע בקבלת החלטות צרכניות
בעבר, ההורים היו מקבלי ההחלטות המרכזיים במשפחה, אך כיום בני נוער משפיעים בצורה משמעותית על החלטות הקנייה. בזכות הנגישות למידע ברשתות כמו טיקטוק ו-אינסטגרם, מביאים בני הנוער ידע מעמיק על מוצרים חדשים או טרנדים שלפעמים ההורים אפילו אינם מודעים לקיומם.
חברות טכנולוגיה כדוגמת אפל הבינו את ההשפעה של בני הנוער וכיוונו קמפיינים המדגישים את פשטות השימוש והייחודיות של המוצרים שלהם, מתוך ידיעה שבני הנוער יהפכו לשגרירים הטבעיים של המותג בתוך המשפחה.
צרכנות ערכית ומותגים מקיימים (מה זה מותגים מקיימים? התכוונת אולי לברי קיימא?)
צרכנים כיום דורשים ממותגים לנהוג באחריות הן חברתית והן סביבתית. אין זה מספיק לדבר על ערכים; מותגים נדרשים להוכיח בפועל שהם פועלים בהתאם לערכים והמסרים השיווקיים שלהן.
חברת פטגוניה (Patagonia) מהווה דוגמה מצוינת למותג שהצליח ליישם ערכים סביבתיים. החברה מציעה ללקוחותיה שירותי תיקון חינם לבגדים משומשים במטרה לעודד צריכה אחראית. הגישה הזו לא רק שומרת על הלקוחות נאמנים, אלא גם מחזקת את מיצוב החברה כמובילה בכל הקשור לאחריות סביבתית. גם מותגי יוקרה, שבעבר התמקדו באופן בלעדי במוצרים יוקרתיים, נאלצים כעת לעמוד בציפיות הקהל. גוצ'י, לדוגמא, הכריזו על מעבר לשימוש בפרוות סינטטיות, כחלק מהמאמץ שלהם להתאים לערכים של קיימות ואחריות חברתית.
בדידות בעולם הדיגיטלי וחיפוש אחר חיבורים בעולם האמיתי
בעוד העולם הדיגיטלי מאפשר מחד תקשורת מידית ונוחות, מאידך אותו עולם דיגיטלי מביא גם לתחושות של ריחוק ובדידות. מרבית האנשים מבלים שעות ארוכות מול המסכים ומרגישים חוסר אותנטיות בקשרים האישיים שלהם.
רשת בתי הקפה סטארבקס (Starbucks) ניצלה את המגמה הזו על ליצירת מרחבים מזמינים המאפשרים לאנשים לעבוד, להיפגש וליצור קשרים בעולם האמיתי. כך, היא הפכה למקום שבו אנשים חווים חיבור חברתי, מעבר לחוויית ה"קפה".
שינויים בשוק העבודה: האיום של בינה מלאכותית
המהפכה הטכנולוגית, בייחוד בתחום הבינה המלאכותית, יוצרת חשש אמיתי לפגיעה במקצועות צווארון לבן כמו ראיית חשבון, משפטים ושירות לקוחות. כלים כמו ChatGPT ו-MidJourney מאפשרים אוטומציה של תהליכים שבעבר דרשו התערבות אנושית.
חברות כמו אדובי (Adobe) נוהגות בתבונה, ומשקיעות בפיתוח כלים המשלבים בין יצירתיות אנושית לבינה מלאכותית, ומציעות פתרונות שבהם האדם עדיין חלק מהתהליך. כך, הן משמרות את הערך האנושי במקומות בהם אוטומציה אינה מספיקה.
דיגיטציה ושירותים פשוטים ומהירים
כיום מצפים הצרכנים לקבל שירותים דיגיטליים מהירים ונגישים, המפשטים תהליכים שבעבר דרשו זמן ומאמץ רב. אפליקציות כמו Gett ו-Wolt שינו את כללי המשחק, כשהן מציעות שירותים קלים לשימוש, זמינות מידית ותהליך פשוט. הצרכנים מצפים לשירותים דומים מכל תחום – החל מבנקים ועד למוסדות חינוך.
לסיכום: בעולם שבו שינויים מתרחשים במהירות ובאופן בלתי צפוי, התמקדות בשוטף בלבד כבר אינה מספיקה. בעלי עסקים ומנהלים נדרשים לא רק להגיב למגמות אלא להקדים אותן – לחשוב כמה צעדים קדימה, לגלות גמישות מחשבתית ולא לחשוש משינויים.
גישה זו אינה רק אסטרטגיה להישרדות אלא הדרך לצמיחה, לשמירה על יתרון תחרותי וליצירת ערך מוסף ללקוחות ולעובדים. ההצלחה בשוק המודרני שייכת למי שמבין כי מגמות אינן "טרנדים חולפים" אלא מצפן המכוון את הדרך לעתיד. מנהיגים בעלי חזון, המעזים לשנות ולחדש, הם אלה שיובילו את העסקים שלהם לעבר הצלחה מתמשכת.
