אי ודאות בחברה משפחתית: אתגר כפול, אחריות כפולה

לפני כמה שנים עלה לכותרות אחד הסיפורים המדוברים בעולם העסקים הישראלי, יזם ישראלי‑בינלאומי, אדם שבנה אימפריה משפחתית מרשימה, נפטר באופן פתאומי. העסק עבד כמכונה משומנת, היה רווחי, עם הנהלה מקצועית וצוות נאמן. אבל כשהמשפחה פתחה את הצוואה הופיע בה משפט אחד, כל עיזבוני יחולק בין ילדי.”

התקשורת הכלכלית בישראל סיפקה לאחרונה שתי דוגמאות שממחישות היטב את המתח המובנה בחברות משפחתיות, החיבור בין יחסים משפחתיים לבין קבלת החלטות עסקיות. שתי הדוגמאות, מרשת יוחננוף ומבית ההשקעות מור, שונות מאוד זו מזו, אך שתיהן מציפות את אותו אתגר היעדר תהליך מסודר לניהול החלטות הנוגעות לבני משפחה.

אין בעולם הבטחות. החיים מזמנים תפניות בלתי צפויות, ולעיתים גם טרגדיות. אבל יש מקרים מהם ניתן ללמוד, וסיפורה של חברת האופנה מנגו והמשפחה שעומדת מאחוריה הוא דוגמה כואבת לכך.

הסיפור של משפחות טראמפ וקושנר, הכולל נדל"ן, פוליטיקה, והון עתק, מרתק את העולם. אך מעבר לכותרות, הוא חושף דינמיקה משפחתית המוכרת לבעלי חברות משפחתיות. כשהגבולות בין העסק למשפחה מיטשטשים, כשהאסטרטגיה העסקית מתערבבת ברגשות, כל החלטה עשויה להשפיע על מיליארדים (לפחות במקרה של משפחת טראמפ), וגם על ארוחת יום שישי (אצל כולנו).

חברות משפחתיות הניצבות בפני מעבר בין דורי נדרשות לבצע "תרגום", התאמה של השפה הארגונית לדור הצעיר, זהו תהליך עמוק הרבה יותר מאשר העברת נכסים או תפקידים. העסקים המשפחתיים נדרשים לתרגם את האסטרטגיה שעיצבה את הצלחתם משפת דור המייסדים, לשפה המותאמת לדור הממשיך.

תכנון שנתי הוא לא רק פעולה ניהולית הוא הצהרה האומרת: אנחנו לא רק מגיבים, אנחנו מובילים. אבל בחברות משפחתיות, התכנון הזה נוטה להיתקל באתגרים ייחודיים. לא בגלל חוסר רצון, אלא בגלל מורכבות רגשית, דינמיקה בין-דורית, ומבנה ארגוני המערב קשרים אישיים עמוקים. כדי לשבור את הלופ, צריך להבין את השורש ולהעז לשנות.

בכל עסק משפחתי (כמעט) מגיע הרגע שבו בני הדור הבא נכנסים אל תוך המערכת. זהו שלב מכריע: מצד אחד עומדת מורשת ההצלחה של בני הדור הראשון, שיטות עבודה מוכחות ולקוחות נאמנים. מצד שני, ישנה תשוקה טבעית של הדור הצעיר להוכיח את עצמו, לחדש ולהטביע את חותמם אישי. המתח, בין הרצון לשמור על מה שכבר הוכיח את עצמו לבין הדחף לשנות, הוא אחד מנושאי הליבה ב"דרמה" של העסקים המשפחתיים.

בראש השנה, קול השופר מהדהד בעוצמה. קול השופר הוא קריאה, להתעוררות, לחשבון נפש, להתכווננות מחודשת. כיועצת שמלווה עסקים משפחתיים, אני מוצאת בשופר סמל גם למנהיגות המשפחתית: קול המפלח את הרעש, מכוון את הדרך, מחזיק את הרוח גם כשהשוק סוער והדרך לא ברורה.

העברת שרביט הניהול בין הדורות בעסק המשפחתי היא אחת ההחלטות הרגשיות והאסטרטגיות ביותר שיקבלו מייסדי החברה. היא לא רק משפיעה על עתיד העסק, אלא גם על הדינמיקה בתוך המשפחה, על תחושת הערך והכיוון של כל ילד, ועל המשך השושלת המקצועית.

תכנון העברה בין דורית הוא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית הצמיחה של כל עסק משפחתי. זהו תהליך שמתחיל בהבנה שהזמן הנכון הוא תמיד לפני שצריך. ככל שהתהליך יהיה מסודר, שקוף, מדורג ומלווה בליווי מקצועי מתאים, כך הסיכוי להצלחה, לשגשוג ולהמשכיות ארוכת טווח יגדל.

הסיבות להתחלת תהליך מעבר בין-דורי רבות, כולן מהותיות. אך הסיבה הגדולה מכולן היא פשוטה: ככל שמתחילים מוקדם יותר, הסיכוי להצלחה גדול יותר. תהליך מעבר דור הוא לא רק אתגר ניהולי, אלא הזדמנות לחידוש, לחיזוק, לצמיחה. זהו תהליך שדורש תכנון, ליווי מקצועי, ולעיתים גם אומץ אישי וניהולי, אבל בסופו של דבר, הוא המפתח לשמירה על העסק ועל המשפחה גם יחד.

העברה בין דורית הינה תהלי , ארוך ולא פשוט הכולל הבטים מהבטים רבים. מתי הזמן הנכון להתחיל? כנראה רגע בו מתחילים לשאול השאלה, הוא הרגע להתחיל לדבר על זה ברצינות. כי מה שלא נתכנן בזמן, עלול להתפספס בעתיד.

המעבר בין הדורות הוא אחד הרגעים הקריטיים ביותר בחיי עסק משפחתי. זהו לא רק שינוי ניהולי, אלא שינוי רגשי, אסטרטגיה ושינו של זהות. מדובר בהזדמנות להתחדשות, אך גם בסיכון אמיתי להתפרקות. לא מעט עסקים משפחתיים, מצליחים ככל שיהיו, כושלים בדיוק ברגע הזה. למה זה קורה? במאמר זה נסקור את הטעויות הנפוצות ביותר שאנחנו רואים שוב ושוב, ונציע דרכים פשוטות להתחיל אחרת.

עסק משפחתי הוא יותר מרכוש, הוא זהות, מורשת, קשר דורי. במשפחות רבות, במיוחד כאלה שבנו עסק משפחתי מצליח, מגיע הרגע הבלתי נמנע שבו יש לשאול: מה יקרה לעסק כשאנחנו לא נהיה כאן? איך מבטיחים שהמורשת תמשיך , מבלי לפגוע בקשרים המשפחתיים? חלוקת ירושה בעסק שונה מהעברת דירה או חשבון בנק. במקרה של חברה מדובר בישות חיה, שצומחת, משתנה, וזקוקה לניהול יומיומי, ידע מקצועי ומעורבות רגשית עמוקה.

המשפחה היא הבסיס והעסק הוא ההמשך. בעסק משפחתי, יש תחושת מורשת, אחריות וחיבור רגשי המרחיק לכת מעבר לרווח. ובכל זאת, יותר ויותר בעלי עסקים שואלים את עצמם: איך נגרום לדור הבא לרצות להמשיך לעבוד בעסק? איך נייצר מחויבות שאינה נובעת מלחץ, אלא מהזדהות עמוקה ורצון כן?

כמי שמלווה חברות משפחתיות בתהליכים אסטרטגיים, אני יכולה לומר בביטחון שאין רגע דומה למשנהו כשמדובר במעבר בין-דורי. זהו תהליך מורכב, רגיש ומלא באתגרים עסקיים ומשפחתיים, במיוחד בתקופה של אי-וודאות כמו זו שחווים כיום חברות בישראל. לאורך השנים, זכיתי ללוות בעלי עסקים ומנכ"לים שהתמודדו עם המעבר בין הדורות, ולראות מקרוב את האתגרים ואת הפתרונות שהם יישמו. הנה כמה מהתובנות המרכזיות שעולות מסיפורי המקרה שלהם.

עיצוב אסטרטגיה עסקית אינו רק תהליך של תכנון לטווח ארוך, אלא דרך להבטיח שהעסק פועל בצורה חכמה, ממוקדת ויעילה בתוך עולם עסקי דינמי ומשתנה. אחת הטעויות הנפוצות שעושה מספר לא מבוטל של חברות הינה עושות היא גיבוש אסטרטגיה האד הוק ללא התחשבות בתהליכים מתמשכים, וכתוצאה מכך הן חוות קושי לשמור על כיוון ברור לאורך זמן.

עסקים משפחתיים הם לא רק מנוע כלכלי אלא גם סיפור אישי, שזור בקשרים בין אישיים, רגשות ומורשת. עבור רבים מבני המשפחה, העסק אינו רק מקור פרנסה אלא גם חלק בלתי נפרד מזהותם. עם זאת, הקשר ההדוק בין העסק למשפחה יכול להפוך מקור להצלחות משמעותיות , אך גם למתחים וסכסוכים שעלולים לאיים על קיומו.