תוכן עניינים
התשובה טמונה ביצירת חוויית שייכות, כזו שנרקמת לאורך זמן, ומבוססת על פתיחות, גמישות והבנת הדור הצעיר. הנה חמש דרכים מעשיות לבנות את הגשר.
להפוך את העסק לשליחות משפחתית
כדי שצעירים יתחברו לעסק, הם צריכים לראות בו יותר מ"תעסוקה". העסק חייב להיתפש כשליחות , כמשהו שמייצג ערך, מטרה או תרומה ייחודית. כאשר הסיפור שמאחורי העסק מדגיש חיבור לאנשים, לקהילה או לערכים מוסריים, הוא הופך למוקד גאווה, ולא לנטל שעובר בירושה.
ליישום באתר המשפחתי או בפרזנטציות הפנימיות:
- הציגו את הסיפור מאחורי הקמת העסק – אתגר, חלום, רגע מכונן.
- נסחו חזון משפחתי שמעביר את הערך שמעבר לרווח.
- ערכו שיחות פתוחות עם הצעירים: מה בעסק הזה נוגע גם בחיים שלכם?
לאפשר לדור הבא להביא את עצמם
הדור הצעיר לא רוצה רק "להיכנס לתוך מסגרת קיימת, הוא רוצה להשפיע. אם נצליח להפוך אותם לשותפים אמיתיים לחשיבה, יצירה והתחדשות, הם יראו בעסק מקום למימוש עצמי, לא רק חזרה על שגרה קיימת.
ליישום בפועל:
- פתחו דלת לרעיונות חדשים: טכנולוגיה, שיווק, קהלים חדשים.
- הזמינו את הצעירים להשתתף בפרויקטים משותפים, קטנים בהתחלה, חשובים בהמשך.
- הדגישו שהחדשנות שלהם היא לא איום , אלא מתנה שמחזקת את העתיד.
לטפח סקרנות מגיל צעיר – בלי לחץ
שייכות נוצרת כשהעולם העסקי הופך לחלק מהחיים, מבלי שנכפה אותו. כשהילדים חווים את העסק דרך עיניים סקרניות, ולא כפויות, הם יוצרים קשר רגשי, לא רק מעשי.
ליישום עם ילדים ובני נוער:
- הזמן/י אותם לצפות בתהליכים, לבקר, להשתתף בישיבה אחת מדי תקופה.
- הפוך/י חוויות בעסק לפעילות קיץ חווייתית ולא "סטאז' רציני".
- עודד/י שאלות, שיח פתוח, התבוננות, מבלי לדרוש מהם לבחור כעת.
ליצור חיבור רגשי, לא רק תפקודי
הקשר לעסק לא נבנה רק דרך שיחות על דוחות ותחזיות, הוא נבנה דרך סיפורים, זיכרונות, דמויות ותחושת שייכות למשפחה יוצרת. כשהצעירים רואים את העסק כחלק מהזהות שלהם, לא רק מהתפקיד שלהם , החיבור מעמיק.
איך עושים את זה בפועל:
- ארגנו מפגשים משפחתיים עם תמונות, סיפורים וחוויות מהעבר העסקי.
- פתחו ישיבות עם רגע של "סיפור משפחתי מהעבר".
- שתפו ברגשות מאחורי ההחלטות, לא רק בהיגיון העסקי שלהן.
לאפשר בחירה אמיתית, גם אם היא מחוץ לעסק
דווקא האפשרות לא להיכנס לעסק יוצרת תחושת חופש שמביאה לבחירה כן להיכנס. כשלא כופים מחויבות, אלא מכבדים עצמאות, מתחיל תהליך כן של בדיקה ובחירה מצד הצעיר או הצעירה.
ליישום בגישה ההורית והניהולית:
- הציגו את העסק כאופציה פתוחה, לא ציפייה סמויה.
- עודדו את הדור הצעיר ללמוד, להתפתח, לטעום דברים אחרים, בידיעה שהדלת תמיד פתוחה.
- אפשרו להם לבחור את הדרך להשתלבות, לא רק את התוצאה הסופית.
לסיכום, כמי שמלווה עסקים משפחתיים, אני מאמינה שהשאלה איך נעזור לדור הצעיר לרצות להשתלב בעסק היא לא פחות חשובה מהשאלה האם הדור הבא ימשיך. זהו תהליך שמתחיל מוקדם, בתקשורת פתוחה, בהבנת הצרכים של הדור הצעיר, וביצירת שיח שמבוסס על בחירה, כבוד הדדי וחזון משותף.
עסק משפחתי מצליח הוא כזה שגדל יחד עם המשפחה ולא כזה שמנסה לשעתק את עצמו מדור לדור. במקום לבקש מהצעירים "להתאים את עצמם", בואו נציע להם לבנות איתנו את הפרק הבא בסיפור.



















