תוכן עניינים
משפט אחד קצר מדי לעסק ששווה מאות מיליונים.
הילדים לא היו מעורבים בניהול, לא הכירו את המודל העסקי, ובפועל לא הצליחו להסכים. על כלום ושום דבר. כתוצאה הדירקטוריון קפא, הבנקים עצרו קווי אשראי, ספקים התחילו לחפש אלטרנטיבות והעסק, שהיה סיפור הצלחה בינלאומי, כמעט התרסק בתוך חודשים ספורים.
לצערינו אין המדובר במקרה נדיר. אנחנו רואים דברים דומים קורים גם בעסקים משפחתיים נוספים, בהם הכול עובד מצוין עד שמגיע רגע המבחן, בו מתברר כי המסמכים המשפטיים לא בנויים להחזיק את העסק.
הפסיקה העדכנית שמחדדת את הסיכון
פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל‑אביב מאוגוסט 2024 (רמ״ש 19588‑06‑24) מדגים זאת היטב. בעל שליטה בחברה בע״מ נפטר, ומיד התעוררה מחלוקת, האם החברה עצמה היא “נכס עיזבון”, כך שמנהלת העיזבון מוסמכת לנהל אותה, או שרק המניות הן חלק מהעיזבון?
בית המשפט קבע חד‑משמעית, חברה בע״מ היא אישיות משפטית נפרדת. נכס העיזבון הוא המניות ולא העסק.
המשמעות המיידית עבור בעלי העסקים שבנינו הינה כי מנהל עיזבון לא יוכל לנכנס לנעליים הניהוליות שלנו, אלא אם כתבתם זאת במפורש.
הדילמה של בעלי עסקים: לפרט או לא לפרט?
בעלי חברות משפחתיות שואלים שוב ושוב: כמה נכון לפרט בצוואה ובייפוי כוח מתמשך?
מצד אחד פירוט יתר יכול להפוך את המסמכים ללא רלוונטי תוך זמן קצר. מצד שני ניסוחים כלליים מדי יוצרים ואקום מסוכן.
האיזון הנכון נמצא בין שלושה עקרונות: וודאות, גמישות והמשכיות.
לא צריך לכתוב תסריט. צריך לבנות מנגנון.
ייפוי כוח מתמשך: העסק לא יכול “לחכות”
בעולם העסקי אין “נחכה עד שיתבהר המצב”. הבנק לא מחכה. הספקים לא מחכים. גם לא הלקוחות.
ייפוי כוח מתמשך עסקי חייב להגדיר: מהי הסמכות הניהולית השוטפת, אילו החלטות נחשבות כמהותיות? האם יש זכויות מיוחדות (וטו, הצבעה בדירקטוריון)? האם מיופה הכוח נכנס לנעליים הניהוליות שלנו?
ניסוח כללי מדי (כדוגמת “ניהול עסקיי”) עלול לשתק את העסק בדיוק ברגע בו הוא זקוק לפעולה מהירה.
צוואה: לא איך מנהלים, אלא למי שייך מה
צוואה עסקית צריכה לענות על שאלות של בעלות, לא של ניהול: אילו חברות ועסקים נכללים בעיזבון? מי מקבל את המניות ובאיזה שיעור? איך מאזנים בין יורשים פעילים בעסק לבין כאלה שלא? האם יש צורך בנאמן? (במיוחד כשיש יורשים קטינים, או כשמדובר בעיזבון גדול משמעותית).
כשאין התייחסות מפורשת למניות נוצר ואקום משפטי שמזמין סכסוך.
בעסקים משפחתיים מורכבים: אמנה משפחתית
במבנים משפחתיים מורכבים, אמנה משפחתית יכולה להוות שכבת הגנה נוספת. אמנה משפחתית הינה מסמך גמיש, לא פורמלי, שמגדיר עקרונות ניהול, חזון משפחתי ומנגנוני קבלת החלטות בלי צורך לפתוח צוואות או ייפויי כוח בכל שינוי.
ולסיכום ולשורה התחתונה
הדרך לשמור על עסק משפחתי בינוני גדול אינה פירוט אינסופי של כל תרחיש אפשרי אלא בניית מנגנון חכם שימשיך לפעול גם כשאתם לא תהיו כבר ליד ההגה.
לא לכתוב הכול. לכתוב נכון. לא לנהל לאחר 120, אלא להעביר את המושכות בצורה אחראית.
אם אתם בעלי חברות משפחתיות זה הזמן לבדוק אם המנגנון שלכם באמת מגן על העסק שלכם.



















