תוכן עניינים
פזצט"א הינו מונח צבאי שמהווה ראשי תיבות של:
- פול
- זחל
- צפה
- טווח
- אש
זהו קוד ההתנהגות הראשון שלומד חייל במצב המשברי השכיח בעולם הצבאי – יורים עליך… כמה שלא ידברו על זה, כמה שלא יכינו אותך לזה – כשיורים עליך זהו מצב משברי, והתגובה אינה מובנת מאליה. במערבונים, וסרטי מתח ופעולה מהסוג המהנה (דהיינו לא ריאליסטי), נראה טבעי, מובן, ועונה על הדרישות האמוציונאליות – מאצ'ואיסטיות לירות מיד חזרה. אולם, כפי שיתואר להלן, זהו אינו ניהול משברי במיטבו. נעבור שלב שלב וננסה ללמוד מההקבלה את מה שניתן.
המשבר
המשבר יכול להיות כל אירוע שעלול להשפיע לרעה על עסקי החברה החל במידי, ובהמשך לאופק שהוא לא בהכרח ידוע. המשבר יכול להיות חיצוני, פנימי או במקרה המורכב מכולם – משבר משולב.
דוגמא למשבר חיצוני יכולה להיות הקורונה כמגה דוגמא עדכנית, עליית מחירי אנרגיה, מחסור בחומרי גלם והעלאת מחירים (מלחמת רוסיה-אוקראינה), וכן הלאה.
פעמים רבות המשבר שחווה העסק, בעיקר אם הוא קטן יחסית, ולא חשוף לכל המגמות, היא פעולה של מתחרה.
כאשר זארה נכנסה לענף ההלבשה בישראל ב 1997, היא הביאה עמה שילוב של איכות/אופנתיות ומחיר שגרם לענף הישראלי למשבר גדול. לא הייתה שום תגובה אמתית נראית לעין. חברות נעלמו, ואלה שנשארו, כמו קסטרו שהיה לנו הזכות ללוות את תהליך יציאתה מהמשבר, היו חייבות להמציא את עצמן מחדש. אני לא בטוחה שאפשר להגיד את זה כאן ובעל המקומות. נראה לי יותר נכון לדבר בכלליות על קסטרו, או לחילופים לכתוב שכותב מאמר זה ליווה..
משבר פנימי יכול להיות, במקרה הקיצוני, מותו של מנהל מנהיג ש"אין לו תחליף", שהלך בצורה לא מתוכננת, מבלי להותיר מערכת ו/או "יורש" ובכך משאיר מהומה לא קטנה אחריו.
כך או כך, מצב משברי מאתגר את העסק, לפעמים עד קצה גבולות היכולת, ובשפה הצבאית, לטובת דיוננו זה – יורים עלינו!!!
פול
כפי שאמרנו, למרות הנטייה הטבעית לירות מיד חזרה, זו פעולה שברוב המקרים עלולה לגרום ליותר נזק מתועלת. החלק מחשיפת מקומנו המדויק, וכלה בירי על כוחותינו.
במילה "פול" גלום העיקרון של להביא את הסיכונים המידיים למינימום, מבלי להיחשף לסיכונים נוספים, ו/או לאבד משאבים בצורה לא יעילה. הפרופיל בעמידה מצטמצם במידי לפרופיל פגיע הרבה פחות. המשאבים בפעולה מינימאליים, לא צריך לחשוב ולנהל דיונים. מה שמצדיק מחשבות ודינים אינו יכול להתקיים בשלב הזה.
נניח שהטריגר הוא הורדה דרסטית של מחיר של מתחרה עיקרי. הורדת מחיר מידית ללא מחשבה ודיון נדרשים, עלולה לגרום יותר נזק מתועלת. לפעמים ה"פול" הוא פשוט לא לעשות דבר.
אם לדוגמא יש לנו פרויקט שמשקיעים בו הרבה משאבים, רמת הסיכון בו גבוהה, והצלחתו אם בכלל תהיה בטווח הארוך, כל זאת מול משבר שמביא אותנו למחסור במשאבים, ייתכן ו"הפסקת הדימום" של פרויקט זה יהיה בגדר הבאת סיכונים למינימום, בלי צורך בתהליך מורכב של קבלת החלטות.
איך שלא יהיה, השלב הראשון של הצמצום לסיכונים, עצירת דימומים הוא השלב המידי הנחוץ. עוצרים את התנועה השגרתית, מגבירים את רמת הערנות, אבל לעיתים קרובות לא הרבה יותר מזה.
זחל
אחד האתגרים הגדולים ביותר של משבר מפתיע, זה שהוא תופס אותנו לא מוכנים. מבחינה אנלוגית המיקום שלנו יכול להיות מקום שבו צריך רמה נוספת של הגנה מפני איומים, פיתוח תמונת מצב ברורה יותר, ואולי אפילו תחילת התהליך של זיהוי הזדמנויות.
"משנה מקום משנה מזל". התנועה שיכולה להיות פיזית, אם כי לדיוננו היא בעיקר מנטלית, אינה מהירה בהכרח, ובוודאי שלא היסטרית. ה"זחילה" היא פעולה מאוד מחושבת, מותאמת למשאבים ולסביבה, ומטרתה להגיע למקום הנכון בטווח הכי קצר שאפשר במינימום סיכונים. אחד העקרונות החשובים של ה"זחילה" הוא שהיא נעשית בסמוי מעיניו של האויב / מתחרה.
כך למשל, בדוגמא של קסטרו שהוזכרה לעיל, פעולת ה"זחילה" הייתה מספר נסיעות לחו"ל שנעשו בפרק זמן קצר, כדי ללמוד מה קרה במדינות אחרות שבהן זארה גרמה למשבר דומה. בשוק המקומי לא נעשה כלום, ושום דבר לא היה ניכר לעין המתחרים, אבל התשתית לתגובה העתידית כבר התחילה להיות מונחת.
צפה
כנראה שלא במקרה בשפה העברית התבוננות ותבונה באות מאותו שורש. שלב הצפייה, או שלב ההתבוננות, הוא אחד השלבים הקריטיים של הבנה מעמיקה של הסיכונים, ועם זאת גם ההזדמנויות, שנוצרו במצב החדש.
אחד הממצאים המעניינים לגבי ניהול בזמן משבר* הוא שהמוח האנושי מתוכנת לצמצם את הפוקוס שלו אל מול איום. המכניזם ההישרדותי של הישרדות, מיועד להגנה עצמית. המלכודת בכך היא ששדה הראייה נעשה מוגבל למה שנמצע ממש לפנינו.
ההתבוננות התבונתית, שהיא מעבר לאינסטינקטים, מחייבת אותנו "ללכת אחורה" בכוח, כדי להגדיל את שדה הראייה, ולפתח מבט רחב והוליסטי.
בשלב זה, ארגונים חייבים למצוא דרכים מובנות לייצר תמונת מצב עדכנית תואמת מציאות בכל אמצעי שיש או שנגיש לנו. זה לא בהכרח זמנם של האנשים שיושבים בבור ומכחישים את הידיעות שמגיעות מקו הגבול (ע"ע מלחמת יום כיפור). מדובר בזמן של פתיחות, תקשורת, פיתוח מקורות מידע חדשים, ודיאלוגים מפרים ולא ויכוחים. מאתגר לעשות זאת בזמן הלחוץ של משבר, אבל בכך נבדלים ארגונים שיוצאים מחוזקים ממשבר, מאלה שהמשבר מחליש ואפילו מעלים אותם.
אם נמשיך בדוגמא של קסטרו, אחת התובנות של הלימוד המעמיק הייתה שעם כל הכאב, והיה הרבה כאב בתובנה זו, אין שום סיכוי לייצור מקומי בישראל. מעבר לכך, בשלב זה כבר היו שחקנים שקנו סחורה סינית בהונג-קונג. מידע, שלא היה קל להשיגו באותה תקופה, גילה שרכש ישיר בסין מוזיל את עלות הרכש ביחס לעלות דרך הונג-קונג בעוד עשרות רבות של אחוזים, ובכך נותן סיכוי להתחרות במבנה העלויות של זארה.
סיום שלב הצפייה – התבוננות בא לידי ביטוי בממצאים, מסקנות והחלטות. בדוגמא הצבאית שלנו: על מי יורים, והיכן הוא נמצא. באנלוגיה, החלטות לגבי מה הן הפעולות הנכונות שנדרשות לעשות בשלב זה.
טווח
עכשיו כבר ממש בוער לירות, לא?
ההחלטות התקבלו, והגיע זמן הפעולה. אז זהו, שלא.
בספר "למידה אסטרטגית"** מתאר המחבר את האסטרטגיה כמעגל בן ארבעה שלבים שחוזר על עצמו. (למידה, בחירה, יישור קו, ביצוע וחוזר חלילה).
במקרים רבים, במיוחד בתרבות הישראלית שידועה בנטייתה ל"תכלס" (נעשה ונשמע?), יש נטייה מכשילה לעבור מהחלטה ישר לביצוע. בעיקר במשבר. הרי "אין זמן".
אולם במציאות גם בזמן משבר, ואולי במיוחד בזמן זה, אחרי ההחלטה לביצוע צריך להמשיך לתכנן בקפדנות ולהגיע תכניות מפורטות והיערכות לביצוע שמחייבת תיאום הדוק בין גורמים שונים.
ה Align (במקור), או יישור הקו בתרגום הכי טוב שניתן, יושב יפה עם דוגמת ה"טווח": העין, הכוונת האחורית, הכוונת הקדמית, והמטרה כולן צריכות להיות בקו אחד כדי שהמטרה תושג. והתוצאה המבוקשת כידוע היא מקסימום תוצאות במינימום משאבים.
בשנת 98 כל הקניונים המכובדים מיד הכניסו את זארה כ"עוגן", בעוד שאותם קניונים מכובדים (כמו קניון רמת אביב) סירבו לתת לקסטרו להיכנס בטענה שאין לרשת מספיק "סטייל".
היום בכל אותם קניונים חיות במקביל זארה וקאסטרו ומתחרות תחרות עניינית ומעניינת.
אש
אחרי שהסתיים תהליך ההכנה המלא, אפשר לצאת וליישם!
בקסטרו, כמשל, אובחנו ארבעה נושאי מפתח: תהליך בניית הקולקציה, החוויה בנקודת המכירה, אסטרטגיית ה sourcing, וניהול שרשרת אספקה. ארבעת הנושאים האלה ירדו לתכנון מפורט וביצוע.
לסיכום, מה ניתן ללמוד מהפזצט"א?
- פול – להביא למינימום סיכונים באופן שאינו חושף אותנו לסיכונים אחרים / נוספים, באופן שאינו דורש קבלת החלטות מורכבות, ו/או השקעת משאבים שתוצאותיהן אינן ברורות.
- זחל – לשפר עמדה בכל מובן שנכון: זוויות ראייה, בעלי תפקידים, תהליכים. אנחנו עוד לא מגיבים, אבל מביאים עצמנו למצב שנוכל ללמוד את המצב החדש לעומק. והכל מבלי להיחשף לסיכונים נוספים.
- צפה – להתבונן היטב. ללמוד כמה שיותר. לרכז תובנות. להפוך פרטי מידע לתובנות, תובנות למסקנות, ומסקנות להחלטות.
- טווח – להפוך את ההחלטות לתכניות עבודה מפורטות. כמה שיש יותר לחץ, ככה התוכניות וההיערכות צריכות להיות טובות יותר. ולוודא שהתיאום בין אנשים שונים ו/או תתי מערכות מתוכנן היטב.
- אש – אפשר לבצע…
בהצלחה.
