תוכן עניינים
לכאורה שני חגים נמצאים בשני קצוות ה"סקאלה" של חגי ישראל, בפורים אוכלים ושותים (שלא לומר סובאים), וביום כיפור אנו דווקא מתבקשים לצום. יום כיפור הינו עצור ורציני, יום של כפרות דרך עינוי הגוף והנפש, בעוד חג הפורים הינו חג קליל של השתטות, ואפילו שקר (כי מה זה בעצם להתחפש אם לא שקר קטן ומקסים?).
למעשה דווקא הקוטביות לכאורה בין שני המועדים, היא היא מקור החיבור, ושני החגים שנראים במבט ראשון כה שונים, מחוברים הרבה יותר ממה שנדמה למתבונן מבחוץ.
אם נתבונן לרגע במילים פורים וכפורים (כ- פורים), נראה כי על פניו "מתבקש" מיום הכיפורים להיות כ- (כמו) פורים, דווקא ביום ה"כבד" הזה, יום התענית והצום אנו מתבקשים להיות כמו ביום השמחה והחגיגות. מוזר לא?
ולא, זו לא המצאה שלי, המקור הוא קדום בהרבה, ונזכר כבר בדבריו של רבי שניאור זלמן מליאדי, וגם בתיקוני הזוהר. בזוהר כתוב: "פורים אתקריאת (נקרא) על שם יום הכיפורים" (תיקונין, נ"ז). כלומר, חג פורים, על אף היותו חג "מבדח ומשמח", עולה במעלתו ובקדושתו על יום כיפורים ואפילו במדרגה רוחנית עליונה ממנו. אין הכוונה להוריד מערכו של יום הכיפורים כיום המקודש ביותר בשנה היהודית, אולם ישנן נקודות שבהן דווקא החג ה"פוחז" הזה המכונה פורים עדיף עליו.
חכמי הקבלה גורסים שחיבור וההקבלה הרעיוניים בין שני החגים הללו מכוונת. בעוד יום כיפור הוא יום חמור סבר ורציני, יום מחילת העוונות בו אנו עורכים חשבון נפש פנימי נוקב ו"מענים את נפשותינו", בפורים ניתן לתקן את אותם עוונות בדיוק על ידי שמחה, וצחוק.
אם ביום הכיפורים אני מתקרבים לבריאה באמצעות ניתוק הגוף מענייני העולם הזה, בפורים הקשר עם הבריאה מתרחש בדיוק באופן ההפוך, באמצעות שמחה, אכילה ושתיה לשוכרה.
בעוד ביום הכיפורים נדרש האדם לענות את נפשו ולעבוד את הבריאה והאל דרך השכל- הבינה, בפורים הוא נדרש לקשר עם האל והבריאה, דרך הגוף, בהתעלמות מהבינה וברמה המטאפורית (או לא) לשתות כך שלא נוכל להבחין בין "ארור המן לברוך מרדכי". למעשה אומרים לנו המקורות הקדומים כי העלייה והחיבור לבריאה על ידי העונג גבוהה אפילו מהעלייה והחיבור המתרחשים על ידי העינוי כי היא כוללת גם את העולם הזה!
מהפכני ממש!
לפי המהר"ל בפורים אנו חוזרים אל הילדות הפנימית לשם תיקון הנפש, המתרחש ביום הזה מתוך התחברות לשמחה ולתום ילדותינו. בפורים אנו מאפשרים לעצמנו, (לפחות אצל רובינו) באופן חד פעמי להתנהג בבדיחות הדעת, להיות מישהו אחר (להתחפש), ולהשתכר עד דלא ידע. למעשה אנחנו מתנהגים כהפך הגמור ממה שאנחנו מנסים להיות בחיי היום יום, משקרים קמעה, מרמים מעט, ומתחפשים לאחר. לפרוץ גבולות.
אולם פריצת הגבולות המתאפשרת בפורים מתאפשרת דווקא מתוך קבלה והכרת המסגרת. פריצת המסגרות הרגעית הזו, מאפשרת לנו להפסיק להרגיש מאוימים מהחוקים והמסגרות, ולגלות דווקא את הפן הקליל, הלא מחייב והמותר ולו רק לרגע אחד.
איזה מהפך! פנים שונות לחג הילדי והאהוב על כולנו. חג הפורים מקבל לפתע משמעות עמוקה ודואלית, רציני ולא רציני, חג המאפשר מחילת דווקא מתוך בדיחות הדעת, מתוך אימוץ הגוף ולא מהדרתו. לפי הקבלה כל המתרחש בפורים, כל החיוכים וקלות הדעת הינה חלק מתהליך הווידוי על החטאים ומי שנוהג כ"שוטה הכפר" מעלה חיוך על שפתי הבריאה, ממתיק כל דין ומקבל מחילה וסליחה גדולים.
ומה לכל זה ולעסקים אתם שואלים? אני מוצאת הקבלות רבות
העבודה כמסכה
פעמים רבות כשאנחנו "בעבודה" אנחנו לובשים מסכה, רצינית עד כאב ושוכחים את האפשרות להיות בהוויה קלילה ושמחה גם בחיים המקצועיים שלנו. פתיחת אפשרות כזו עבור עצמינו ועבור הארגון והעובדים שלנו יכולה לעשות פלאים, להחזיר את תחושת המשחקיות לעולם העבודה ולפתוח עבורנו בפרט ובארגון כלל מרחבים חדשים של עשיה ויצירה.
יכולת התבוננות וחשיבה מחוץ לקופסא
החיבור הלא צפוי הזה בין פורים לכיפורים מלמד אותנו על חשיבות המחשבה מחוץ לקופסא, ההתבוננות בפרטים והחתירה לראות ולהבין כי הדברים אינם תמיד כמו שהם נראים. שווה להעמיק ולגלות גם את הנסתר, אצלינו כמנהלים, אצל העובדים שלנו ובכלל בארגון בו אנו פועלים.
חשיבות הגבולות והמשחק בתוכם
פעמים רבות אנחנו נמנעים מלהציב לעצמינו ולעובדים שלנו גבולות בתוך הארגון, מתוך חשש כי הדבר יביא לתסיסה, לאי שביעות רצון ולתחושת תקיעות. אולם לעיתים דווקא הגבולות הללו יאפשרו מעוף וגדילה. כמו בחגיגות פורים המוגבלות ליום אחד, גם בארגון הצבת גבולות מוגדרים (ונכונים כמובן) תאפשר לנו ולאנשינו לעוף בתוכם ליצור ולצמוח.
היכולת לשנות את הפרספקטיבה
בפורים, אנחנו לובשים תחפושות ומתחפשים לדמויות אחרות. בעסקים, לעיתים נדרש מאתנו להסתכל על המציאות מנקודות מבט שונות כדי למצוא פתרונות יצירתיים. כמו שמתחפשים כדי לראות את עצמך אחרת, כך בעסקים כדאי לפתח את היכולת להיכנס לנעליים של אחרים – לקוחות, עובדים או שותפים – ולראות את העולם מנקודת המבט שלהם. שינוי פרספקטיבה יכול לפתוח דרכים חדשות להתמודדות עם אתגרים עסקיים.
המהות של נטילת סיכונים מחושבים
פורים מציע לנו לקחת סיכון מסוים – להשתעשע, להשתכר ולחצות גבולות – אך בצורה שמוגבלת בזמן ומחויבת למסגרת. בעסקים, גם נטילת סיכון היא חלק מהתהליך, אך חשוב לדעת מתי לקחת את הסיכון בצורה מחושבת ומבוקר. לעיתים, פריצת גבולות יכולה להוביל להצלחה רבה, כל עוד היא נעשית במסגרת אסטרטגית ומחושבת.
ההעצמה דרך קהילה ושיתוף פעולה
בפורים, ישנו ממד של קהילתיות ושיתוף – מסיבות, תחפושות וארוחות משותפות שמחברות בין אנשים. בעסקים, חשוב לחזק את תחושת הקהילה בתוך הארגון. שיתוף פעולה, שמחת יצירה משותפת ותחושת "כולנו באותו הסירה" יכולים להוביל להגברת המחויבות וההנאה בעבודה, וגם לשיפור בביצועים העסקיים. עובדים שמרגישים חלק מקבוצה מצליחה עשויים להניע את הארגון קדימה בצורה מיטבית.
גמישות ויכולת להתאושש מכישלונות
בפורים, הכל מתרחש בצורה מהירה וקלילה – יש מקום לכישלונות ולהתנפצות של רעיונות, וזה בסדר. בעסקים, גם כישלונות או טעויות נחשבים חלק מהתהליך. היכולת לא להיתפס בכישלון אלא לראות אותו כחלק מהלמידה והתפתחות היא קריטית להצלחה ארוכת טווח. פורים מלמד אותנו כיצד לצחוק גם על עצמנו ולהתאושש בקלות מכישלונות בדרך להצלחה.
החשיבות של איזון בין עבודה לפנאי
כמו בפורים, בו אנו מפריעים את השגרה ומפנים זמן לשמחה ולפנאי, כך בעסקים חשוב לשמור על איזון בין העבודה לבין הזמן הפנוי. הרבה פעמים העבודה העסקית שוחקת, ומנהלים ועובדים שוכחים את הצורך במנוחה ושחרור. חשוב לאזן בין המתח של העבודה לבין רגעים של שמחה והפסקה כדי לשמור על הבריאות הנפשית ולהגביר את פריון העבודה בטווח הארוך.
היכולת לראות את ההזדמנויות גם במצבים לא צפויים
אחד מהלקחים המרכזיים של חג הפורים הוא שנכון לפעמים להתמודד עם מצבים לא צפויים בשמחה ובקלילות. בעסקים, יכולת להתמודד עם אי-ודאות וסטיות מהתוכנית עם חיוך וראיית האפשרויות שבאות מתוך הבלבול יכולה להיות מהותית להצלחה. זהו כלי חשוב במצבים של חוסר ודאות או שינויים מפתיעים בשוק.
גדילה מתוך משברים
הפורים עצמו הוא תזכורת לכך שלעיתים שינויים גדולים וחשובים מגיעים מתוך מצבים של משבר (כמו הצלת היהודים מידי המן). לעיתים העולם העסקי נתקל במשברים שמובילים לשינויים חיוביים. איך אנחנו בוחרים להגיב בעת משבר – האם לראות בו הזדמנות או לא – ישפיע ישירות על הצלחתנו וההזדמנויות שיתגלו לנו.
שימור החיבור הפנימי והאותנטיות
בפורים, יש משהו מאד אותנטי בבחירה להתחפש ולהיות מישהו אחר, אך בשורש הפורים ישנו גם את הרצון להביע את עצמך בצורה חופשית. בעסקים, שמירה על אותנטיות ומקוריות – להיות נאמנים לערכים ולחזון הארגוני – מאפשרים לנו להתחבר באמת עם העובדים, הלקוחות והקהלים שלנו. לעיתים, האותנטיות הזו היא שיכולה לייצר את הקשר העמוק והאמיתי ביותר עם השוק ועם העובדים.
לסיכום, החיבור המפתיע הזה בין פורים לכיפורים מזמין אותנו להביט על עצמנו בעין חדשה. בעולם העסקי, כמו בתחום האישי כל אחד מאיתנו יכול לאמץ את השמחה והקלילות, להוריד את הכבדות של היומיום ולמצוא את האיזון בין הרצינות לבין היכולת לשחרר ולצמוח מתוך השמחה. אז אולי זה הזמן לקחת צעד אחורה, לחגוג את הצלחות, להחיות את היצירתיות ולשוב לעבוד מתוך תובנה חדשה. כי הכי "מצווה להיות בשמחה תמיד".
