מהי מנהיגות ומיהו מנהיג? על מנהיגים ומנהיגות

מהי מנהיגות ומיהו מנהיג? על מנהיגים ומנהיגות

"אל תפחד מן הגדולה: יש שנולדים גדולים, יש שמשיגים גדולה, ויש שהגדולה נכפית עליהם" ויליאם שייקספיר
כמה פעמים שמענו את צמדי המילים: מנהל- מנהיג, ניהול – מנהיגות? כולנו רוצים להיות מנהלים אבל בימינו, במאה ה- 21 להיות "רק" מנהל זה לא מספיק. היום נדרש המנהל האידיאלי  גם להנהיג. רובנו מן הסתם, אם נתבקשו לנהל נעשה זאת בשמחה אבל האם נדע גם להנהיג?… איך באמת עושים את זה? האם מנהיגות איננה תכונה מולדת? האם אפשר "להפוך" למנהיג? ואם כן איזה סוג של מנהיגים נרצה להיות?

מנהיגות? בואו נעשה סדר

מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת. אם נתבונן סביב נגלה כי ישנן דרכים רבות להניע אנשים לפעולה; אנשים מצייתים למלך או לקצין בכיר, כמו גם לאיש שמנפנף מולם באקדח. מצד שני אנשים ימלאו גם אחר דרישותיו של רופא או של מנהיג תנועה רוחנית. ברור לכולנו כי אין דין רופא כדין אותו "המנפנף" באקדח. אם כך נשאלת השאלה מהן הדרכים להנעה לפעולה או בעצם איך מניעים אנשים לפעולה?

מקובל למנות חמישה מקורות כוח להנעת אנשים:

  1. כפייה –אותו מקרה של נפנוף באקדח, של סחיטה או אפילו של בעל דרגה גבוהה בצבא המשתמש בדרגתו כדי להשיג את מטרותיו. במקרה כזה יבצעו האנשים את מה שביקשת מהם רק בשל דרישה בלתי מתפשרת לציות.
  2. המקל והגזר – במקרה זה הנעת האנשים שלך תתבצע באמצעות מערכת של תגמולים ידועים וחיובים מחד ועל ידי איום בעונשים מאידך.
  3. סמכות לגיטימיתסמכות חוקית שנתנה לך על ידי הקבוצה אותה אתה מנהיג, מתוך הסכמה חברתית בדבר הזכות שיש לבעלי עמדה או תפקיד מוגדר.
  4. סמכות מקצועית / מומחיות / ידע ומידע –יכולת השפעה הנובעת מידע רב ומומחיות המיוחסים לך (בצדק ושלא בצדק) כדוגמת רופאים עורכי דין ועוד.
  5. כוח הזיקה – יכולתך להנהיג ולהשפיע נובעת מיחס של חיבה, הזדהות או הערצה, אשר חשים כלפיך חברי הקבוצה. מתוך שאיפה להידמות, לרָצוֹת ולהתקרב למנהיג מחקים אותו ומשתדלים לפעול כפי שלדעתם היה רוצה שיפעלו. זוהי אותה כריזמה מפורסמת שכה רבות מדברים עליה.

מנהיג – אדם דגול או השכן בדלת ממול?

מצד אחד היינו רוצים להאמין כי אותו אדם הנהנה משילוב של כריזמה, סמכות, מקצועיות וידע נרחב בתחומו יהפוך למנהיג, אולם המציאות אינה כה פשוטה. ישנם אנשים הנהנים ממספר מקורות כוח ועדיין אינם מנהיגים או מי שהיו מנהיגים לתקופת מה וחדלו להיות כאלו מסיבות שונות. התבוננות מפוקחת זו בעולם מעלה את השאלה האם מנהיגות היא תכונה מולדת המלווה את האדם עד סוף ימיו או שמא מנהיגות היא תכונה נרכשת וכל אחד מאיתנו, (בנסיבות המתאימות) יכול להנהיג?

גם כאן, התשובה אינה חד משמעית. יש את אלו הסוברים כי מנהיג הוא אדם בעל תכונות מולדות יוצאות דופן המסבירות את מנהיגותו. כאשר לפי תפיסה זו, אדם בעל כושר הנהגה יהיה מנהיג בכל מצב ובכל קבוצה שבה יפעל. תיאורית "האדם הדגול" הזו, חביבה ככל שתהיה אינה מסייעת לנו בהבנת השאלה כיצד יתכן שאדם היה מנהיג ובשלב מסוים הפסיק להיות כזה. כי הרי אם הוא אדם "דגול" היינו מצפים שיישאר כזה וימשיך להנהיג, הלא כן?

גישה אחרת גורסת, כי אמנם יקשה עלינו לדעת מהן התכונות הדרושות למנהיגות, אולם יהיה לנו קל יחסית לשפוט מיהו המנהיג בפועל (הן על פי התנהגותו ועל פי קבלתו על-ידי אנשיו). כמו כן טוענת התיאוריה כי ניתן להקנות ולרכוש מנהיגות וכי ניתן לאמן למנהיגות. כלומר כל אחד מאיתנו יכול להנהיג – וזה כבר נשמע מעניין!

איזה מנהיג תרצה להיות?

איזה מנהיג להיות? תשובה פשוטה לשאלה הזו אמנם אין, אך הספרות מצידה מציגה שלושה סגנונות מנהיגות בולטים:

  1. מנהיגות סמכותית: המנהיג מקבל החלטות לבדו ו"מוריד" אותן לביצוע בשטח.
  2. מנהיגות מתייעצת: המנהיג שואב מידע מהסביבה, מתיעץ ואז מחליט לבדו ומוריד את החלטותיו לשטח.
  3. מנהיגות משתפת: קבלת החלטות של המנהיג נעשית על- ידי שיתוף אמיתי של הכפופים לו.

ממחקרים עולה כי מנהיגות סמכותית "עושה את העבודה" אולם רק כאשר המנהיג נמצא ונוכח. ברגע שלא תהייה ב"שטח" תחול ירידה משמעותית בביצועי הקבוצה.

במקרה של מנהיגות משתפת, תפוקת הקבוצה תהייה הגבוהה ביותר וביצועיה יעלו על ביצועי הקבוצות האחרות. בנוסף הסתבר כי חברי הקבוצה ימשיכו לעמוד במשימותיהם גם בהעדרו של המנהיג ויחוו תחושה של הנעה פנימית לביצוע המשימות שהטלת עליהם.

אז לכאורה אמצו לכם את המנהיגות הדמוקרטית שתפו את אנשיכם ביעדים, במטרות בתגמולים ו"בא לציון גואל", אבל גם כאן באה המציאות וטופחת על פנינו.

אז מה המצב?

אם מהמחקר הקודם עלה כי סוג המנהיגות משפיע על ביצועי הקבוצה, מסתבר שגם "מצב" הקבוצה והתנאים בהם היא פועלת משפיעים השפעת גומלין על סוג המנהיגות הנבחר. מסתבר כי מצבים ספציפיים נוטים להגדיר או "להוליד" את סוג המנהיגות המתאים להם. למשל: מפקד צריך להיות סמכותי בעת קרב ומשתף וחברתי בתוך היחידה בעיתות רגיעה. למעשה, ככל שחולף הזמן מתחוורת האמת הפשוטה כי אין מרשם יחיד וסגנון מנהיגות המתאים לכל מצב. מכאן עולה לבסוף, כי מנהיג צריך להיות אדם שיכול לשנות את סגנון ההנהגה שלו לפי דרישות המצב ה"אמיתי" בשטח.

לסיכום

כיום במאה ה- 21 אנו נדרשים להיות מנהיגים ולא רק מנהלים. יחד עם זאת, הביאה עמה המאה ה- 21 שינוי, והמנהיגות אינה נתפסת עוד כתכונה מוּלֶדֶת אלא יותר כתכונה שניתן לרכוש ולפתח. כמו כן ברור לנו כיום, בניגוד לעבר, כי המנהיגות אינה פועלת בחלל ריק וכי היא מושפעת מהנסיבות המיוחדות בהן פועלת הקבוצה, מהתקופה בה פועל המנהיג ומהמצב בו מצויה הקבוצה. כך שכאשר משתנות הנסיבות תשתנה בהתאם גם המנהיגות.

אז מסתבר שכולנו יכולים להנהיג! 

וכמו שאמר הדלאי לאמה – אם לרגע תחשבו שאין ביכולתכם לחולל שינוי כי אתם קטנים מדי, דמיינו את עצמכם נעולים בחדר עם יתוש. קטן אבל עושה את העבודה!

חברת SMC בע"מ –  ייעוץ אסטרטגי וליווי עסקי

תמר אדלר
תמר אדלר, מנכ"לית חברת הייעוץ האסטרטגי SMC Group , יועצת בכירה לעסקים משפחתיים בתהליכי שינוי וצמיחה ובהסדרת הממשקים שבין העסק למשפחה. מלווה תהליכי שילוב בני המשפחה בעסק, העברת בעלות, ניהול ונכסים מדור לדור.
דברו איתנו
רוצה להפוך את הידע לתוצאות?
ייעוץ אסטרטגי
מי אנחנו

חברת SMC הוקמה ע"י אילן שגב, לשעבר משנה למנכ"ל בנק דיסקונט, ויו"ר בנק דיסקונט למשכנתאות. מאז הקמתה בשנת 2010 עוסקת הקבוצה בייעוץ לחברות בינוניות וגדולות, ממפעלים וחברות יצרניות, דרך ליווי חברות משפחתיות בתהליך העברה בין-דורית, ועד חברות בתחום ההייטק והביוטכנולוגיה.

אהבתם.ן את המאמר ?

נשמח אם תצטרפו אלינו לרשימת התפוצה, ואחת לחודש נשלח לכם.ן מאמר בנושא אסטרטגיה, ניהול והעברה בין דורית.

למה אנחנו?

הצוות שלנו מורכב מיועצים וותיקים, כולם בעלי ניסיון מגוון בניהול בכיר בארץ ובעולם.
את כל הנסיון הזה בנוסף לעבודת צוות מעולה, אנחנו רותמים לטובת ההצלחה שלך, ומלווים אותך עד לתוצאות הרצויות.
יחד איתנו אין גבול ליכולות שלך.

הייחודיות שלנו
אולי יעניין אותך גם
מבט אבולוציוני על אסטרטגיה עסקית
אסטרטגיה עסקית – האם הארגון שלכם סוחב משקולות מיותרות?

במשך שנים, מדענים ניסו להבין מדוע יש לנו סנטר. אנחנו היונק היחיד בעולם עם הבליטה הגרמית הזו בתחתית הלסת. האם הוא עוזר לנו ללעוס? האם הוא מחזק את המבנה הגולגולתי? מחקרים עדכני, שפורסם לאחרונה בסקירה של מכון דוידסון מעלה סברה מפתיעה לפיה, הסנטר הוא ככל הנראה ספנדרל, תוצר לוואי אבולוציוני של נסיגת הפנים והצטמצמות הלסת, ולא איבר בעל תכלית בפני עצמו. בעולם הביולוגי, אנחנו תקועים עם הסנטר שלנו (ועם התוספתן, ועם זרת הרגל שהולכת ומתנוונת). אבל בעולם הארגוני? שם הסנטר הארגוני (כשם עצם כללי) הוא בחירה, שכדאי ונכון לבחון את תרומתה.

קרא עוד »
בדיקת נאותות
בדיקת נאותות: הצ'קאפ לכל עסקת רכישה ומיזוג

אף אחד לא רוצה לקנות חתול בשק. וכשמדובר בעסקה של מאות מיליונים, כדאי לבדוק את ה"שק" היטב! משום שחברות, (בדיוק כמו שקים), יכולות להיראות נפלא מבחוץ ולהציג תוצאות פיננסיות מבטיחות, אך להסתיר בפנים הפתעות שלא כדאי לגלות אחרי חתימת העסקה. אז מה עושים? בודקים כל היבט אפשרי העלול להתגלות כמסוכן, זה בדיוק מה שבדיקת נאותות עושה: חקירה מובנית ומקיפה שחושפת את מה שמסתתר מאחורי המספרים הנוצצים, עוד לפני סגירת העסקה.

קרא עוד »
דילמת התקשורת בניהול עסק
דילמת התקשורת בניהול עסק

האתגר של מנהלים היום אינו להשיג מידע, אלא לשלוט בו. ומי שלא ינהל את התקשורת שלו, ימצא את עצמו מנוהל על ידה. דווקא בעולם של אי-ודאות, היתרון התחרותי אינו במהירות קליטת המידע אלא ביכולת להישאר ממוקד בתוך הרעש.

קרא עוד »
ניהול עסקי בימים של חוסר ודאות
ניהול עסקי בימים של חוסר ודאות

בעולם העסקי, תמיד דיברנו על אי ודאות כמרכיב בניהול סיכונים. אך כיום, המושג הזה חרג מגבולות האקסל והפך לחלק בלתי נפרד מהקפה של הבוקר ומהשיחות במסדרון. המעבר החד בין תכנון ארוך טווח לבין תגובה לאירועי השעה דורש מאיתנו, כמנהלים, סוג חדש של גמישות.

קרא עוד »
הטמעת AI בארגון
הטמעת AI בארגון

השיח הבלתי פוסק בנושא כלי הבינה המלאכותית יוצר תחושת FOMO (Fear of missing out) בקרב כולנו, שכירים, מנהלים ומנכ"לים. מסביבנו נראה שכולם כבר הטמיעו כלי AI ושולטים בהם. בפועל, כנראה שהאמת רחוקה משם.

קרא עוד »
איך הופכים אסטרטגיה למציאות?
איך הופכים אסטרטגיה למציאות?

בעולם העסקים המודרני, מנהלים רבים נופלים למלכודת התכנון המושלם. הם משקיעים חודשים בבניית מצגות מרהיבות, ניתוחי שוק מעמיקים ותחזיות אופטימיות אך המציאות מלמדת שחברה לא נמדדת באיכות המצגת שהיא מציגה, אלא ביכולת להוציא אותה אל הפועל.

קרא עוד »
אסטרטגיה
כשהפוליטיקה נכנסת לחדר האסטרטגיה

מקרה אבן קיסר, הכתובת הייתה על השיש: לפני קצת יותר מעשור שוויה של אבן קיסר עמד על כ־2.5 מיליארד דולר. החברה נהנתה ממוצר חזק, מהשקעה של קרן טנא ומהנפקה בבורסה לניירות ערך בניו יורק. סיפור הצלחה ישראלי.
ואז משהו השתנה.

קרא עוד »
ייעוץ לעסקים משפחתיים
שגיאות נפוצות ביישום אסטרטגיה

כמעט כל הנהלה עוסקת באסטרטגיה. חלקן משקיעות זמן רב בדיונים, מצגות ויעדים. ובכל זאת, אחוז גבוה מהאסטרטגיות אינו מיושם כפי שתוכנן, או אינו מייצר את הערך המצופה. למה האסטרטגיה שלכם נתקעת בשטח, ואולי ליווי חיצוני יכול לשנות את התמונה?

קרא עוד »
ייעוץ לעסקים משפחתיים
כשהאסטרטגיה לא מספיקה לעידן החדש

אסטרטגיה משפחתית המיועדת לשנים הקרובות אינה יכולה להיות מבוססת רק על ניסיון או רק על חדשנות. היא חייבת להיות מבוססת על כישורי הליבה השומרים על החוסן, על שינוי ותמורה "המדברים" בשפה של השוק, ועל המשכיות המתרגמת את שתיהן למסלול צמיחה מעשי.

קרא עוד »
ייעוץ לעסקים משפחתיים
תוכנית עבודה

תוכנית עבודה טובה הנה הרבה יותר מ"רשימת משימות" היא ביטוי לאסטרטגיה, לזהות הארגונית, לשאיפותיו של הארגון, וליכולתו להשתנות.
תוכנית עבודה אינה נכתבת כדי "לסמן וי", אלא כדי להוביל.
התוכנית אינה שואלת "מה עשינו בשנה שעברה?" אלא "לאן אנחנו רוצים להגיע השנה, ואיך נגיע לשם?"

קרא עוד »
ייעוץ לעסקים משפחתיים
האם העסק שלכם זקוק ליועצת אסטרטגית?

ניהול עסק זו ריצה למרחקים ארוכים. מצד אחד, מבט לטווח ארוך, חזון, רעיונות, שאיפות לצמיחה. מן הצד השני עבודה שוטפת, עומס, משימות, ניהול, תפעול ושירות, התמודדות עם לקוחות, תקציבים, עובדים. וביניהם, קל מאוד ללכת לאיבוד.

קרא עוד »
ייעוץ לעסקים משפחתיים
5 טעויות נפוצות בבחירת יועץ אסטרטגי ואיך להימנע מהן

בעולם העסקי המודרני, שבו קצב השינויים הולך ומתגבר, מרבית הארגונים כבר מבינים שייעוץ אסטרטגי הוא לא פריבילגיה אלא הכרח. יועץ אסטרטגי איכותי יכול לעזור להגדיר כיווני פעולה חדשים, לבנות תוכנית פעולה ישימה, וללוות את הארגון עד להשגת התוצאות בפועל.

קרא עוד »
ייעוץ לעסקים משפחתיים
איך לבחור חברת ייעוץ אסטרטגי בישראל

בחירת חברת ייעוץ אסטרטגי הנה אחת ההחלטות העסקיות המשמעותיות ביותר שכל ארגון בישראל יכול לקבל. ההחלטה הזו אינה רק בחירה בספק שירות, אלא בחירה בשותף לדרך, כזה שיכול להשפיע באופן ישיר על הצמיחה, החדשנות, והרווחיות של הארגון.

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן