עדכוני קורנה 16.3.2020 בערב

עדכוני קורנה 16.3.2020 בערב

לקוחות וידידים יקרים, אתמול בערב, ה- 16.3.2020 עודכנו ההגבלות על מקומות העבודה, מתוך מטרה לצמצם את הפגיעה בכלכלה הישראלית מהשלכות התפרצות וירוס הקורונה, בכפוף לשיקול המרכזי של שמירת בריאות הציבור. לנוחיותכם מצורף תקציר ההגבלות

מגזר ציבורי:

עבודה במתכונת חירום וצעדי התייעלות.

בהסכמה עם ההסתדרות הוחלט כי העובדים שאינם חיוניים בעת הזו יצאו לחופשה שנתית עד סוף חופשת הפסח. קיימת כוונה לאפשר לעובדים להיכנס, באופן חריג, ליתרה שלילית של ימי חופשה.

מגזר פרטי:

קיימת המלצה להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום או לחופשה בתשלום בתקופה הקרובה בדגש על אי פיטורים. כפי שפירטנו בחוזר הקודם, ניתן להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) למשך 30 יום ומעלה. עובדים הזכאים לדמי אבטלה, יהיו זכאים לדמי אבטלה החל מהיום הראשון לחופשה ללא תשלום בפרוצדורה מקוצרת וזאת גם אם לא ניצלו את כל ימי החופשה שלהם.

עסקים שמעסיקים מעל 10 עובדים צריכים לצמצם את מספר העובדים בו זמנית במקום העבודה ב- 70%. כך שבכל פעם יעבוד במקום העבודה, בו זמנית, רק 30% מכוח האדם שבעסק.

יצויין, שבמקום עבודה שעובדים בו במשמרות, ניתן לחלק את המשמרות כך שבכל משמרת יעבדו 30% מעובדי החברה.

ככל שיש אפשרות שהעובדים יעבדו מהבית, ניתן לאפשר לעובדים לעבוד מהבית.

ההמלצה של הממשלה היא לנסות ולחלק את מצבת כוח האדם של העובדים בצורה כזו שלמרות שהיקף העבודה יפחת לכל עובד בסך הכל פחות עובדים ייצאו לחל"ת. כך למשל, ככל שיש אפשרות להקטין את היקף המשרה של העובדים- ניתן לשלוח לעובדים הודעה על הקטנת היקף המשרה במקום הוצאתם לחל"ת

מי יכול להמשיך ולעבוד:

עסקים שמעסיקים עד 10 עובדים לא צריכים לצמצם את מצבת כוח האדם, בתנאי שיקפידו על ההוראות הבאות של משרד הבריאות –

  • העובדים צריכים לשמור מרחק של 2 מטר.
  • אסור לקיים התכנסויות של יותר מ- 10 אנשים.
  • יש להימנע מנסיעה של יותר מ- 2 אנשים ברכב.
  • חל איסור גורף על קיום כנסים בינלאומיים
  • חל איסור מוחלט על הגעת חולים למקום העבודה.
  • יש להימנע, ככל הניתן, משימוש בתחבורה ציבורית.
  • לגבי הגעת ילדים לעבודה – נציבות שירות המדינה הוציאה חוזר לעובדי הממשלה שאסור להם להביא ילדים לעבודה. משרד הבריאות לא הוציא הנחיה בעניין זה.
  • לדעת משרד חמי לפידור, בעסק שיש לו מספר סניפים, שבכל אחד מהם יש פחות מ- 10 עובדים יכולים להמשיך ולעבוד בתנאים המפורטים לעיל.
  • מפעלים או שירותים חיוניים ימשיכו לעבוד.

סוגי העסקים שיישארו סגורים :

שירותים חיוניים ימשיכו לפעול במתכונת מלאה, כולל מרכולים, ובתי מרקחת, וכל שרשרת האספקה של קניונים (למעט מרכולים ובתי מרקחת, מקומות שמוכרים מזון שלא לצריכה במקום).

  • מועדונים, ברים ובתי אוכל ובכלל זה בתי אוכל בבתי מלון (למעט הפעלת בתי אוכל שיספקו מזון שלא לצריכה במקום). ניתן לבצע  משלוחים של אוכל או לספק הזמנות ל – TAKE AWAY.
  • אולמות אירועים.
  • חדרי כושר ובריכות שחיה, פארקי מים, גן חיות, ספארי, פינות חי.
  • מקוואות (גברים), בית מרחץ.
  • בתי קולנוע, תיאטרון ומוסדות תרבות אחרים.
  • מתקני שעשועים ולונה פארק.
  • עסקים לטיפול לא רפואי בגוף האדם (לפי צו רישוי עסקים: טיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור, מכון שיזוף, מספרה, כתובות קעקע, ניקוב חורים בגוף האדם).
  • מקומות לעריכת מופעים וירידים.
  • כלי שיט ציבורי.
  • רכבל.
  • אתרי מורשת.

תודות לעו"ד  על העידכון

תמר אדלר
תמר אדלר, מנכ"לית חברת הייעוץ האסטרטגי SMC Group , יועצת בכירה לעסקים משפחתיים בתהליכי שינוי וצמיחה ובהסדרת הממשקים שבין העסק למשפחה. מלווה תהליכי שילוב בני המשפחה בעסק, העברת בעלות, ניהול ונכסים מדור לדור.
דברו איתנו
רוצה להפוך את הידע לתוצאות?
ייעוץ אסטרטגי
מי אנחנו

חברת SMC הוקמה ע"י אילן שגב, לשעבר משנה למנכ"ל בנק דיסקונט, ויו"ר בנק דיסקונט למשכנתאות. מאז הקמתה בשנת 2010 עוסקת הקבוצה בייעוץ לחברות בינוניות וגדולות, ממפעלים וחברות יצרניות, דרך ליווי חברות משפחתיות בתהליך העברה בין-דורית, ועד חברות בתחום ההייטק והביוטכנולוגיה.

אהבתם.ן את המאמר ?

נשמח אם תצטרפו אלינו לרשימת התפוצה, ואחת לחודש נשלח לכם.ן מאמר בנושא אסטרטגיה, ניהול והעברה בין דורית.

למה אנחנו?

הצוות שלנו מורכב מיועצים וותיקים, כולם בעלי ניסיון מגוון בניהול בכיר בארץ ובעולם.
את כל הנסיון הזה בנוסף לעבודת צוות מעולה, אנחנו רותמים לטובת ההצלחה שלך, ומלווים אותך עד לתוצאות הרצויות.
יחד איתנו אין גבול ליכולות שלך.

הייחודיות שלנו
אולי יעניין אותך גם
אסטרטגיה עסקית לקיצור משך הישיבות ולשיפור דרמטי באיכות ההחלטות
אסטרטגיה עסקית לקיצור משך הישיבות ולשיפור באיכות ההחלטות

בתקופה האחרונה אני נפעם כל פעם מחדש כאשר אני פוגש מנכ"לים ובכירים אחרים, בפגישות אישיות או בדיונים רבי משתתפים, שמקבלים החלטות תוך מענה לטלפון הנייד ועוברים מנושא לנושא במהירות.
כולנו משוכנעים שאנחנו יודעים לבצע מולטי־טאסקינג. בפועל, אנחנו בעיקר מפצלים את הקשב, והמחיר הארגוני גבוה בהרבה מכפי שנדמה לנו.

קרא עוד »
4 דרכים לשיפור תהליך בניית התקציב
כשהתקציב הורג את האסטרטגיה

חברות רבות משקיעות משאבי זמן עצומים בבניית תקציב שנתי קשיח, רק כדי לגלות תוך חודשים ספורים כי התוכנית אינה רלוונטית למציאות המשתנה בשוק. מאמר זה, המבוסס על תובנות של חברת מקינזי, מציג את הכשלים המובנים בתהליך התקצוב המסורתי ובוחן ארבע דרכים אסטרטגיות להפיכת התקציב לכלי דינמי וצופה פני עתיד.

קרא עוד »
שיעור באסטרטגיה מ"אושר עד"
שיעור באסטרטגיה מ"אושר עד"

רשת אושר עד שהחלה את דרכה במגזר החרדי ומונה כיום 24 סניפים, היא הרשת הקמעונות השנייה בגודלה בישראל במונחי מכירות. כל סניף שלה מגלגל בממוצע סכום בלתי נתפס של כ-300 מיליון שקל בשנה והרשת כולה רושמת הכנסות של למעלה מ-7 מיליארד ₪ בשנה. אז איך היא עושה את זה? הנה כמה משיעורי האסטרטגיה החשובים ביותר שניתן ללמוד מהמודל של הרשת.

קרא עוד »
כך תנהלו את מערכת היחסים בין המנכ"ל ליו"ר
כך תנהלו את מערכת היחסים בין המנכ"ל ליו"ר

מבלי לנקוט עמדה פוליטית, קשה שלא להבחין בפרסומים על המתחים בין טראמפ לנתניהו. מעבר לפוליטיקה, הם מזכירים לי מערכת יחסים אחרת, מוכרת מאוד בעולם העסקי, היחסים בין מנכ"ל לבין יו"ר דירקטוריון, במיוחד כאשר היו"ר הוא גם בעל השליטה בחברה.

קרא עוד »
ניהול אי ודאות
ניהול אי ודאות – מה המצב הפוליטי יכול ללמד מנכ"לים

בתקופה בה המציאות הפוליטית, הכלכלית והביטחונית משתנה בקצב מסחרר, הציבור הרחב חי בתחושת ערפל מתמשכת. בתקופה בה חוסר היציבות הופך לשגרה, הצורך בעוגן מנהיגותי משמעותי מעולם לא היה חשוב יותר. התחושה הזו אינה משויכת לצד פוליטי כזה או אחר, זוהי תגובה אנושית בסיסית למצבי דחק. כותרת רודפת כותרת, מידע חלקי מתחלף ברשתות החברתיות בשמועות לא מבוססות, ובני האדם מחפשים בעיקר דבר אחד, תחושת יציבות וביטחון.

קרא עוד »
מבט אבולוציוני על אסטרטגיה עסקית
אסטרטגיה עסקית – האם הארגון שלכם סוחב משקולות מיותרות?

במשך שנים, מדענים ניסו להבין מדוע יש לנו סנטר. אנחנו היונק היחיד בעולם עם הבליטה הגרמית הזו בתחתית הלסת. האם הוא עוזר לנו ללעוס? האם הוא מחזק את המבנה הגולגולתי? מחקרים עדכני, שפורסם לאחרונה בסקירה של מכון דוידסון מעלה סברה מפתיעה לפיה, הסנטר הוא ככל הנראה ספנדרל, תוצר לוואי אבולוציוני של נסיגת הפנים והצטמצמות הלסת, ולא איבר בעל תכלית בפני עצמו. בעולם הביולוגי, אנחנו תקועים עם הסנטר שלנו (ועם התוספתן, ועם זרת הרגל שהולכת ומתנוונת). אבל בעולם הארגוני? שם הסנטר הארגוני (כשם עצם כללי) הוא בחירה, שכדאי ונכון לבחון את תרומתה.

קרא עוד »
בדיקת נאותות
בדיקת נאותות: הצ'קאפ לכל עסקת רכישה ומיזוג

אף אחד לא רוצה לקנות חתול בשק. וכשמדובר בעסקה של מאות מיליונים, כדאי לבדוק את ה"שק" היטב! משום שחברות, (בדיוק כמו שקים), יכולות להיראות נפלא מבחוץ ולהציג תוצאות פיננסיות מבטיחות, אך להסתיר בפנים הפתעות שלא כדאי לגלות אחרי חתימת העסקה. אז מה עושים? בודקים כל היבט אפשרי העלול להתגלות כמסוכן, זה בדיוק מה שבדיקת נאותות עושה: חקירה מובנית ומקיפה שחושפת את מה שמסתתר מאחורי המספרים הנוצצים, עוד לפני סגירת העסקה.

קרא עוד »
דילמת התקשורת בניהול עסק
דילמת התקשורת בניהול עסק

האתגר של מנהלים היום אינו להשיג מידע, אלא לשלוט בו. ומי שלא ינהל את התקשורת שלו, ימצא את עצמו מנוהל על ידה. דווקא בעולם של אי-ודאות, היתרון התחרותי אינו במהירות קליטת המידע אלא ביכולת להישאר ממוקד בתוך הרעש.

קרא עוד »
ניהול עסקי בימים של חוסר ודאות
ניהול עסקי בימים של חוסר ודאות

בעולם העסקי, תמיד דיברנו על אי ודאות כמרכיב בניהול סיכונים. אך כיום, המושג הזה חרג מגבולות האקסל והפך לחלק בלתי נפרד מהקפה של הבוקר ומהשיחות במסדרון. המעבר החד בין תכנון ארוך טווח לבין תגובה לאירועי השעה דורש מאיתנו, כמנהלים, סוג חדש של גמישות.

קרא עוד »
הטמעת AI בארגון
הטמעת AI בארגון

השיח הבלתי פוסק בנושא כלי הבינה המלאכותית יוצר תחושת FOMO (Fear of missing out) בקרב כולנו, שכירים, מנהלים ומנכ"לים. מסביבנו נראה שכולם כבר הטמיעו כלי AI ושולטים בהם. בפועל, כנראה שהאמת רחוקה משם.

קרא עוד »
איך הופכים אסטרטגיה למציאות?
איך הופכים אסטרטגיה למציאות?

בעולם העסקים המודרני, מנהלים רבים נופלים למלכודת התכנון המושלם. הם משקיעים חודשים בבניית מצגות מרהיבות, ניתוחי שוק מעמיקים ותחזיות אופטימיות אך המציאות מלמדת שחברה לא נמדדת באיכות המצגת שהיא מציגה, אלא ביכולת להוציא אותה אל הפועל.

קרא עוד »
אסטרטגיה
כשהפוליטיקה נכנסת לחדר האסטרטגיה

מקרה אבן קיסר, הכתובת הייתה על השיש: לפני קצת יותר מעשור שוויה של אבן קיסר עמד על כ־2.5 מיליארד דולר. החברה נהנתה ממוצר חזק, מהשקעה של קרן טנא ומהנפקה בבורסה לניירות ערך בניו יורק. סיפור הצלחה ישראלי.
ואז משהו השתנה.

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן