מניות החברה חולקו בין שני הילדים שעבדו בעסק, בעוד שני הילדים שלא עבדו בעסק, קיבלו נכסים בשווי זכויותיהם העקרוניות בחברה. בין שני הילדים שימשיכו להחזיק במניות העסק הוגדרה מדיניות חלוקת דיבידנדים שנתית שקופה ומוסכמת מתוך הרווח הנקי.
הפרדה זו מנעה תחושת קיפוח, הפרידה בין ילדים שעובדים בחברה לבין כאלו שאינם עובדים בה, שמרה על הלכידות המשפחתית והבטיחה את המשך צמיחת החברה.
