ניהול

בתקופה האחרונה אני נפעם כל פעם מחדש כאשר אני פוגש מנכ"לים ובכירים אחרים, בפגישות אישיות או בדיונים רבי משתתפים, שמקבלים החלטות תוך מענה לטלפון הנייד ועוברים מנושא לנושא במהירות.
כולנו משוכנעים שאנחנו יודעים לבצע מולטי־טאסקינג. בפועל, אנחנו בעיקר מפצלים את הקשב, והמחיר הארגוני גבוה בהרבה מכפי שנדמה לנו.

מבלי לנקוט עמדה פוליטית, קשה שלא להבחין בפרסומים על המתחים בין טראמפ לנתניהו. מעבר לפוליטיקה, הם מזכירים לי מערכת יחסים אחרת, מוכרת מאוד בעולם העסקי, היחסים בין מנכ"ל לבין יו"ר דירקטוריון, במיוחד כאשר היו"ר הוא גם בעל השליטה בחברה.

בתקופה בה המציאות הפוליטית, הכלכלית והביטחונית משתנה בקצב מסחרר, הציבור הרחב חי בתחושת ערפל מתמשכת. בתקופה בה חוסר היציבות הופך לשגרה, הצורך בעוגן מנהיגותי משמעותי מעולם לא היה חשוב יותר. התחושה הזו אינה משויכת לצד פוליטי כזה או אחר, זוהי תגובה אנושית בסיסית למצבי דחק. כותרת רודפת כותרת, מידע חלקי מתחלף ברשתות החברתיות בשמועות לא מבוססות, ובני האדם מחפשים בעיקר דבר אחד, תחושת יציבות וביטחון.

רוב הארגונים פועלים במטרה לתת ערך ללקוח, לתת לו מוצר טוב יותר ושירות טוב יותר. אבל מסתבר, שיש לא מעט חברות שמייצרות ערך דווקא דרך יצירת חיכוך ללקוח, או במילים פשוטות, מעצבנות את הלקוח ומקשות עליו את החיים.

במשך שנים, מדענים ניסו להבין מדוע יש לנו סנטר. אנחנו היונק היחיד בעולם עם הבליטה הגרמית הזו בתחתית הלסת. האם הוא עוזר לנו ללעוס? האם הוא מחזק את המבנה הגולגולתי? מחקרים עדכני, שפורסם לאחרונה בסקירה של מכון דוידסון מעלה סברה מפתיעה לפיה, הסנטר הוא ככל הנראה ספנדרל, תוצר לוואי אבולוציוני של נסיגת הפנים והצטמצמות הלסת, ולא איבר בעל תכלית בפני עצמו. בעולם הביולוגי, אנחנו תקועים עם הסנטר שלנו (ועם התוספתן, ועם זרת הרגל שהולכת ומתנוונת). אבל בעולם הארגוני? שם הסנטר הארגוני (כשם עצם כללי) הוא בחירה, שכדאי ונכון לבחון את תרומתה.

השיח הבלתי פוסק בנושא כלי הבינה המלאכותית יוצר תחושת FOMO (Fear of missing out) בקרב כולנו, שכירים, מנהלים ומנכ"לים. מסביבנו נראה שכולם כבר הטמיעו כלי AI ושולטים בהם. בפועל, כנראה שהאמת רחוקה משם.

המתיחות הביטחונית מול איראן והתרחבות המערכה האזורית מציבות את המגזר העסקי בישראל בפני צורך בעדכון מעשי ומהיר.

השאלה האמיתית שמנכ"לים צריכים לשאול את עצמם היום היא לא כמה עולה להם העובד, אלא כמה יעלה להם אם הם לא יהיו מקום שאנשים רוצים לעבוד בו.

כמי שמלווה מנהלים ישראלים, אני רואה שוב ושוב עד כמה הסגנון הניהולי המקומי לא נולד מקריאת ספרי ניהול, אלא צמח מתוך מציאות חיים, ערכים והרגלים ישראליים מובהקים.

עם תחילתה של שנה חדשה ולקראת יום הכיפורים, יש המוצאים את עצמם בעיצומו של תהליך חשבון נפש אישי — זמן להירהור על המעשים, ההצלחות והכישלונות שהשנה החולפת הביאה עמה.

תקציב עסקי הוא בעצם תוכנית הפעולה של הארגון לתקופה מוגדרת, בדרך כלל שנה, והביטוי שלה במונחים כספיים. בתקציב נמצא את המכירות המתוכננות, את העלויות הנובעות מהמכירות, מהרכש ומהייצור, וכן את העלויות התפעוליות השוטפות של העסק. הסיבה לקביעת תקציב ברורה – זהו כלי שמאפשר לחברה ומנהליה מסלול התנהלות כספי ידוע בין ההכנסות להוצאות ומתאר את ההכנסות הצפויות שנובעות מיעדי המכירות, וכן את ההוצאות הנובעות מהפעילות השוטפת ומיעדי המכירות והשיווק.

כל שנה, מתכנסים, כל בני המשפחה, (או החברים) קרובים ורחוקים, סביב השולחן הערוך (אוכלים) וגם קוראים בהגדה של פסח. וכמו בכל חג לא נפקד אחד המשלים המעניינים בהגדה (ובעצם אחד מיני רבים…) משל ארבעת הבנים. סיפור העובר מדור לדור במסורת היהודית, סיפור על ארבעה טיפוסים- אנשים, שונים זה מזה.

בעשורים האחרונים, אנו עדים לעלייה מתמדת במספר הנשים המאיישות תפקידי ניהול בכירים – בחברות פרטיות, ציבוריות ואף בזירה הפוליטית. מגמה זו, נובעת משילוב של שינוי חברתי עמוק, חקיקה לקידום שוויון מגדרי והכרה ביכולותיהן של נשים, והובילה את העולם העסקי והאקדמי לבחון מקרוב את השאלה: האם ישנם מאפיינים ייחודיים לניהול נשי? ומה תרומתם להצלחת ארגונים?

מה קשר בין חג הפורים השמח, החג בו אנחנו מתבקשים לחגוג עד דלא- ידע לבין יום הכיפורים בו אנו אמורים להיות עסוקים בתיקון ובתענית?

בעולם העסקי המודרני, אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר היא קביעת מדיניות התגמול בארגון. בעבר, המודל המסורתי התבסס בעיקר על היררכיה ארגונית – ככל שהתפקיד בכיר יותר, כך התגמול היה גבוה יותר. אולם, חברות מובילות בעולם מגלות כי מודל זה אינו בהכרח מביא לתוצאות העסקיות הטובות ביותר.

בשנתיים האחרונות נכנסה הבינה המלאכותית לחיינו, והעולם מתקדם במהירות מסחררת. עם כניסתה של הבינה המלאכותית ל"משרדי ההנהלה", נפתח עולם חדש של אפשרויות. בזמן שכולם מדברים על צ'אטבוטים ומערכות בסיסיות, מגלים המנהלים הבכירים שהטכנולוגיה החדשה יכולה להיות הרבה יותר מזה – שותפה אסטרטגית שיודעת לקרוא, לנתח ולהבין דברים שבעבר התקשינו לראות.

כשמונים אחוזים מהעסקים בישראל נסגרים תוך חמש שנים מיום פתיחתם, פעמים רבות מדובר בעסקים טובים עם רעיון משמעותי אך הלכה למעשה במבחן התוצאה כמו כל דבר טוב שדורש תכנון הם צריכים שיטות וכלים לניהול עסקי חכם. מהי תכנית עבודה עסקית ואיך ניתן לשפר ביצועים תוך כדי עשייה? כל המידע מחכה לכם כאן במאמר.
אחת השיטות הידועות אך הפחות "אהודות" הנה התכנית העסקית.

השבוע בביקור אצל לקוח, סיפר לי המנכ"ל על טלפון שקיבל מהבנק ועל חקירה צולבת שעבר בטלפון כשעל השולחן…. הקורונה והשלכותיה על העסק שלו. בנינו הרי לא משנה אם אתה מאלו שמאמינים שהקורונה הנה בסך הכול "ספין" בחירות, או לחילופין כבר ביטלתם את הטיסה בקיץ לדיסנילנד עם הילדים, הקורונה בדרך לעסק שלכם ויש להערך אליה ויפה שעה אחת קודם. כמו שצעקו השבוע הכותרות בגלובס: "אפקט הפחד של הקורונה חזק יותר מהתפשטות הווירוס בשטח". ואכן, הפחד מחלחל.

דמיינו רגע: אתם מתמודדים עם דילמה עסקית לא פשוטה, השעון מתקתק, ואתם מרגישים לבד במערכה.
ואז, כמו קסם, אתם מוצאים את עצמכם יושבים בחדר עם אנשים שמבינים את האתגרים שלכם. מישהו שולף רעיון שלא חשבתם עליו, אחר מציע זווית חדשה, והפתרון – שהיה נראה כל כך רחוק – פתאום מתגלה כאפשרי ומעשי.

ניהול אפקטיבי בחברה אינו מתבסס רק על החלטות אסטרטגיות גדולות או על פריצות דרך יוצאות דופן. חלק בלתי נפרד מההצלחה המתמשכת של ארגון הינה הטמעה של הרגלים ניהוליים ושגרות ניהול שיטתיות, המאפשרות מעקב, שיפור מתמיד והגברת התקשורת הפנים-ארגונית.

"תכלה שנה וקללותיה"… מתחיל הרבעון האחרון של השנה, נעשים מאמצים לסגור את השנה הכי טוב שאפשר ומתחיל חשבון הנפש – סיכום ולקחים משנה שמסתימת והערכות לשנה הבאה עלינו – "תחל שנה וברכותיה"…

"החגים" בפתח, ובראשם יום הכיפורים, יום חשבון הנפש שלנו כאנשים, כמנהיגים וכעובדים- הזדמנות מצוינת לדבר על מתן משוב לעובדים. שיחת המשוב, השיחה שמלחיצה כל כך הרבה מנהלים (ועובדים) הנה פגישה תקופתית רשמית, בין העובד לממונה שלו. השיחה מתרחשת בתנאים שוטפים ו"רגילים" בארגון ולא ברגע משבר או בשל אירוע דחוף כלשהו ומסייעת ליצור תקשורת פתוחה יותר בין העובד למנהל שלו. שיחות המשוב הינן כלי חשוב לארגון ויש להתייחס אליהן ככאלה.

עם תחילתה של שנה חדשה ולקראת יום הכיפורים, יש המוצאים את עצמם בעיצומו של תהליך חשבון נפש אישי — זמן להירהור על המעשים, ההצלחות והכישלונות שהשנה החולפת הביאה עמה.

אחת ההרצאות הנצפות והמצוטטות ביותר של טד היא הרצאתו של סיימון סינק, יהודי- בריטי, שהחל את דרכו כפירסומאי והפך לסופר ומרצה מבוקש בעולם. בהרצאתו "מעגל הזהב" (The Golden Circle), סיימון סינק מציג גישה מעוררת השראה להנהגה ושיווק אפקטיביים.

הזמן רץ, וכבר רואים את סיום השנה וברבעון האחרון של השנה נעשה בארגונים רבים מאמץ מיוחד לעמוד ביעדי השנה שעומדת להסתיים ומתחילים בהכנת התוכנית לשנה הבאה.

הימים שאחרי ה-7/10 היו ועודם קשים לכולנו, ברמה האישית, הלאומית והעסקית. הזמן חלף ועוד מעט תמלא לה שנה לאוקטובר 23 הארור, ואין בית בישראל שלא נגעה בו המלחמה. יש שאיבדו את יקיריהם, יש שאהוביהם משרתים בסדיר או במילואים וחשופים לסכנה, ויש מי שנפגע כלכלית אישית, או עסקית.

מהו מנכ"ל כולנו יודעים, ומנכ"ל משותף? מה זו ה"חיה" הזו בכלל? מנכל משותף הינו תואר הניתן למחזיקים (בד"כ שניים) במשרה הניהולית הבכירה ביותר בארגון, פרטי, או ציבורי, משפחתי או לא. המנכ"ל הינו ראש החברה ועליו מוטלת האחריות הגדולה ביותר לביצועיה מול הבעלים והדירקטוריון. מנכ"לים משותפים קיימים בחברות "רגילות", ציבוריות ושאינן ציבוריות ובחברות משפחתיות ובחברות שאינן משפחתיות.

הצלחה בשותפות עסקית, הנה משימה מורכבת המשלבת אינטראקציות אנושיות, כלכליות ואסטרטגיות.
שיתוף פעולה מוצלח בין שותפים יכול מחד להוביל לצמיחה עסקית משמעותית ולשגשוג אישי של המנהלים ולעזור בהגשמת יעדים שאפתניים, אך הוא גם טומן בחובו פוטנציאל לקונפליקטים ואי-הסכמות. כמו בכל מערכת יחסים קרובה, שותפות עסקית מוצלחת מחייבת תקשורת פתוחה, הגדרת תחומי אחריות ברורים ואמון הדדי.

שיעור מאוד גבוה מהעסקים בישראל מבוססים על שותפות בפועל, גם אם באופן רשמי צורת ההתאגדות היא במסגרת חברה בע"מ, ולא שותפות.

הבדידות הניהולית יכולה להיות סיטואציה מאתגרת, אך ניתן לפרוץ אותה על ידי יצירת רשתות תמיכה והתייעצות. זכרו, יחד זה תמיד טוב יותר.

לא מזמן בביקור השבועי אצל א. מנכ"ל חברה בינונית פלוס (ואחד הלקוחות החביבים עלי), סיפר א. על חבר קרוב שלו, מנכ"ל של חברה בתחום אחר לחלוטין הזקוק לעזרה. כשהתעניינתי באיזה סוג של עזרה מדובר אמר א. נראה לי שהוא צריך פוקוס, ולידציה וחשיבה רעננה. והכי טוב? הוסיף, שתדברי איתו את ישירות.

האביב הינו תקופה של התחדשות, הטבע מתעלם ממלחמות וממשיך כדרכו להצמיח פרחים חדשים.
בין אם נרצה בכך או לאו, הזמן נע לכיוון אחד. הקדמה, הטכנולוגיה ודרישותיהם של לקוחות, לא עוצרים. גם ארגונים, כמו הטבע, צריכים להתחדש תמידית.

בתקופה זו כאשר הטכנולוגיה מתחדשת בקצב מטורף, השוק נותן משקל רב יותר להתאמת המוצרים והשירותים ללקוח "המפולח", ומבית – תחום ההעסקה הופך מורכב יותר לניהול מיום ליום ותחרות קשה בכל השווקים, התוצאה – לחץ בלתי פוסק על המנכ"ל להנהיג שינויים חדשות לבקרים.

בתקופה האחרונה, בינה מלאכותית (AI) פרצה אל תודעתנו כסופה, והופכת לנושא חם לדיון בכל רחבי העולם. מונחים כמו Generative AI, Chat GPT ואחרים הפכו לשגרתיים ולא רק בדיאלוג המקצועי. מומחים מנסים ללמוד את השפעותיה של הבינה המלאכותית על הכלכלה ושוק העבודה, בעוד בעלי עסקים מתלבטים האם הטכנולוגיה הזו יכולה באמת לתרום לארגונים שלהם, או שמא מדובר בהייפ שיעבור ועוד לא ממש בשל.

בעולם העבודה המאתגר של המאה ה- 21 המאופיין באי וודאות ותלות הדדית, עלינו ליצור מקומות עבודה שיאפשרו לעובדים שלנו להביא עצמם במלואם לאתגרים שלפניהם, ולאפשר להם להפוך לגרסה הכי טובה ותורמת של עצמם. יצירת סביבת עבודה, המאזנת בין אחריותיות ומוטיבציה לבין בטחון פסיכולוגי, תעזור לנו לעשות בדיוק את זה.

בכל שנה הכנת תוכנית עבודה לשנת הפעילות הבאה הנה אתגר המחייב חיזוי הערכה ואפילו קצת הימור. שנת 2024 מציבה בפנינו אתגר גדול ומורכב הרבה יותר. אי הוודאות ביחס להתפתחות המלחמה בעיקר בצפון הארץ, ההשלכות של המלחמה על המצב הכלכלי, ועוד שאלות רבות ואמיתיות הופכות את הכנת תוכנית העבודה למורכבת מתמיד.

לא פשוט לקרוא ל"שבת השחורה" ביותר בתולדות מדינת ישראל בשם אצילי ויפה כמו "ברבור שחור", אבל היא עונה בדיוק על ההגדרה כפי שהגדיר נסים ניקולס טאלב בספרו הברבור שחור.

אחד הדברים שהפתיעו אותי בקריאת הכתבות והסיפורים הרבים על מה שאירע במתקפה הרצחנית של ה-7 באוקטובר, הוא העובדה שהחיילים והמפקדים תיקשרו ביניהם בזמן הקרבות באמצעות הווטסאפ. מסרים שחייהם של אנשים תלויים בהם – כגון בקשה דחופה לפינוי פצוע, בקשה דחופה לתגבורת – התנהלו בווטסאפ. קשה לי לדמיין חייל/ת שיורה ביד אחת ומסמס בשנייה.

קבוצת SMC הינה חברת ייעוץ אסטרטגי ועסקי העוסקת במתן ייעוץ לחברות בינוניות וגדולות ולעמותות במגזרים עסקיים שונים. הכנו עבורכם רשימת המלצות כיצד כדאי לנהוג בתקופה הקשה הזו.

האינפלציה גורמת לשינוי מהותי בסביבה העסקית, אנו פוגשים עליות תכופות במחירי התשומות, לרבות עלויות המימון שהאמירו לגבהים שלא הכרנו שנים רבות, שינויים תכופים בשערי המטבע, שחיקת שערו של השקל והרעה ברמת הסיכון של לקוחות וספקים עקב המצב הכלכלי.

כולנו נשמח לעוד כמה שעות ביממה… כי הרי הזמן קצר והמלאכה מרובה. כולנו רוצים "לנהל" את הזמן שלנו כדי להפיק ממנו יותר. אבל, (התראת חדשות

תוכנת ה WAZE שינתה לנו את החיים – כל מה שצריך זה להקליד  את היעד ומיד נדע מתי נגיע, מהו הדרכים החלופיות וכמה נשלם אם נשתמש בכביש אגרה…  אז למה אין לנו WAZE לעסקים?

אני לא בטוח שאפשר לבנות על זה שאין ישראלי שלא יודע מה זה פזצט"א. אבל אני כמעט בטוח. יחד עם זאת, אני מקווה שההסבר להלן ייתן הזדמנות גם למי שלא מכיר את המונח הכל כך צבאי-ישראלי הזה, להבינו, ולגלות את חוכמת החיים העמקה שטמונה בו.

כשאתם חושבים על ישיבת הנהלה, מהי האסוציאציה שלכם?
רובינו חושבים על משהו ארוך, מייגע, עם הרבה מלל ומעט ידע. אבל מסתבר שאפשר לעשות זאת אחרת. המדריך שלנו ייקח אתכם צעד אחר צעד, דרך שישה צעדים פשוטים לניהול ישיבת הנהלה אחרת, קצרה, ממוקדת ובעיקר – אפקטיבית. אז איך עושים את זה? בואו נתחיל!

שיפור האפקטיביות של ארגונים מותנה במידה רבה בטיב התקשורת הפנים ארגונית, וזו שבצמרת הארגון, בין חברי ההנהלה, מקרינה ומכתיבה את טיב התקשורת בארגון כולו. התקשורת ביו חברי ההנהלה יכול להתבצע בשיחות מסדרון, בפגישות אישיות ובדיוני ההנהלה, כאשר לכל אחת מצורות תקשורת אלו יש מטרות, יתרונות וחסרונות (כן, כן גם לשיחת מסדרון יש יתרונות…).

כשגוגל בדקה אם אפשר להסתדר בלי מנהלים בארגון היא נכשלה בגדול. בשנת 2002 השיקה גוגל את פרויקט אוקסיג'ן  (Project Oxygen) תוך שהיא מבצעת מהלך נסיוני קיצוני – מעבר לארגון שטוח בלי דרג מנהלים. הניסוי שנמשך חודשים ספורים בלבד הוכרז ככישלון מוחלט, שכן שאלות וצרכי העובדים הבסיסיים ביותר נותרו ללא מענה, העובדים לא התקדמו והפרויקט נתקע. גוגל הבינה את חשיבותם של מנהלים והחליטה לנקוט בגישה ההפוכה – לחקור מהם סוגי ההתנהגות השכיחים ביותר של המנהלים הטובים ביותר כדי לתת להם את הכלים. הבדיקה העלתה רשימה של תכונות, שהוכחו כמותית ואיכותית במספר דרכים.

כחלק מעיצוב ויישום האסטרטגיה אצל לקוחותנו, וגם בחברות בהן נעשית העברה בין דורית, אני מציעים תהליכים סדנאיים, בהם לוקחים חלק פעיל, הצוות הבכיר, ההנהלה ואף נציגי העובדים של לקוחותינו, לפי הצורך.. מטרת הסדנאות הנה  להעשיר את ארגז הכלים של המשתתפים כדי להיות יותר טובים כפרטים  וכצוות. בסדנאות המקצועיות אנו  מקפידים להתייחס ללקוח הספציפי וליצור סדנה חווייתית תוך הסתכלות על החוויה המקומית של הלקוח ולא להעברת תיאוריות גרידא.

אחת הפעולות הראשונות אותן אנחנו עושים בתחילת עבודתנו אצל לקוחות חדשים, הינה בחינת רווחיות הארגון בחלוקה לפי מרכזי הרווח. כלומר, אנחנו מבקשים לראות עד כמה תורמת כל יחידה רווח לרווחיות הכוללת של הארגון. (יחידה רווח הינה תחום פעילות של החברה שמניב הכנסות מלקוחות החברה).

כולנו נשמח לעוד כמה שעות ביממה… כי הרי הזמן קצר והמלאכה מרובה. כולנו רוצים "לנהל" את הזמן שלנו כדי להפיק ממנו יותר. אבל, (התראת חדשות רעות) זמן אינו ניתן לניהול! לכולנו יש רק 24 שעות ביממה. אז מה אפשר לעשות? לנהל נכון ובצורה אפקטיבית את המשימות שלנו בתוך הזמן הנתון. כאן יהיה עלינו היא להבחין בין חשוב לדחוף, בין חשוב ללא חשוב, בין דחוף ושאינו דחוף, בין מה שנוכל לעשות לבד ובין מה שניתן יהיה להאציל למישהו אחר. במאמר הזה ריכזתי עבורכם כמה דברים שעובדים בשבילי… מוזמנים, באהבה.

בעסקים רבים, העוסקים במספר תחומים או המוכרים מוצרים שונים, נמצא בפועל סבסוד צולב (מוצר ריווחי מסבסד מוצר הפסדי) בין מגזרי פעילות, מוצרים, צינורות הפצה ולקוחות, ולכן, נדרש חישוב מסלול מחדש…

השבוע בביקור אצל לקוח, סיפר לי המנכ"ל על טלפון שקיבל מהבנק ועל חקירה צולבת שעבר בטלפון כשעל השולחן…. הקורונה והשלכותיה על העסק שלו. בנינו הרי לא משנה אם אתה מאלו שמאמינים שהקורונה הנה בסך הכול "ספין" בחירות, או לחילופין כבר ביטלתם את הטיסה בקיץ לדיסנילנד עם הילדים, הקורונה בדרך לעסק שלכם ויש להערך אליה ויפה שעה אחת קודם. כמו שצעקו השבוע הכותרות בגלובס: "אפקט הפחד של הקורונה חזק יותר מהתפשטות הווירוס בשטח". ואכן, הפחד מחלחל.

כשמונים אחוזים מהעסקים בישראל נסגרים תוך חמש שנים מיום פתיחתם, פעמים רבות מדובר בעסקים טובים עם רעיון משמעותי אך הלכה למעשה במבחן התוצאה כמו כל דבר טוב שדורש תכנון הם צריכים שיטות וכלים לניהול עסקי חכם. מהי תכנית עבודה עסקית ואיך ניתן לשפר ביצועים תוך כדי עשייה? כל המידע מחכה לכם כאן במאמר.
אחת השיטות הידועות אך הפחות "אהודות" הנה התכנית העסקית.

עסקים רבים אינם מבחינים בין גידול במכירות לבין גידול ברווחיות ומופתעים לגלות שגם כאשר המכירות גדלו- הרווח הנקי לא השתנה או חמור מכך אפילו הורע. אילו פעולות יאפשרו לכם להגדיל את הרווחיות ללא גידול (בהכרח) ברמת המכירות?

מנהל איכותי יכול לשנות תוצאות עסקיות כמו גם להשפיע על האקלים הארגוני. אך כמו כל ספורטאי מקצוען הזקוק למאמן על מנת למקסם את יכולותיו ולמנוע פציעות מיותרות כך גם מנהלים בארגון נדרשים לפיתוח, מיקוד ודחיפה, שייסעו להם ביצירת רעיונות מקוריים, בקבלת החלטות ובגיבוש סגנון הובלה תומך ומעצים. מהו פיתוח מנהלים ואילו דרכים עומדות לרשותכם? כל המידע מחכה לכם כאן.

שמונים אחוז מהעסקים הישראליים מוגדרים כעסקים משפחתיים, אך רבים מבעלי עסקים לא מודעים לעובדה זו. בניגוד לתפישה הרווחת עסקים משפחתיים אינם רק עניין משפחתי, אלא עסק לכל דבר אשר מתקיים בין שני שותפים או יותר. כאשר אחד מהשותפים חווה משבר אישי או מקרה קיצון אחר כמו גירושין, פטירה פתאומית, סכסוך בנושאי ירושה וכולי הוא עשוי לחשוף את העסק לסיכונים רבים, של שקיים בניהול השוטף, השתלטות עוינת, כניסה של שותפים חדשים, שלא נטלו חלק בבנייתה וצמיחתה של החברה ועוד איך ניתן להיערך לנושא זה מבעוד מועד? היבטים משפטיים בניהול סיכונים בעסק משפחתי.

השבוע כשנכנסתי לאחד המנכ"לים אותם אני מלווה ראיתי מולי פרצוף חמוץ.

הכול בסדר? שאלתי…

אל תשאלי את זוכרת את X (בטח זוכרת דיברנו עליו כמעט שעה במפגש הקודם), הוא שוב עשה את זה, חרג מהסמכות שלו. זוכרת את שיעורי הבית שלקחנו על עצמינו לסווג את הלקוחות שלנו ללקוחות כסף, זהב וארד? אז מר  X הסמנכ"ל היקר שלי סיים את הפרויקט והפיץ את התוצרים הלאה בלי לקבל את אישורי.

חשוב שנקדיש עוד רגע להבין מה בדיוק קרה שם אמרתי למנכ"ל "שלי". אז העמקנו קצת להבין מה בדיוק קרה שם…

לאחר שעברנו על הפרטים היה די ברור כי הבעיה הנה תאום צפיות ולא הסמנכ"ל. למעשה, אמרתי למנכ"ל לא הבהרת היטב את הצפיות שלך מ- X  בעת האצלת הסמכות לביצוע המשימה.  אני יודע שאני אשם בכל חייך המנכ"ל אבל למה בדיוק את מתכוונת?

למרות שאני לא "מתה" על תאוריה לפעמים חשוב להיכנס לעומק ולהרחיב קצת… אז הרחבתי קצת

פעמים רבות כמנהלים בארגונים בינוניים וגדולים אנו חיים בתחושה כי כולם (חוץ מאיתנו) ישנים… דברים שצריכים לעשות נדחים, תאריכי היעד עוברים להם והעולם התחרותי שם בחוץ לא ממש עוצר ומחכה לנו. בעידן בו אנו חיים, עידן של שינוי מואץ בו משתנים כל אחד מההיבטים של העולם העסקי הקלסי, בעולם כזה דווקא אי הוודאות היא השחקן הכי יציב בסביבה. בשפת האסטרטגים עולם בו שולטת אי ודאות נקרא Vuca World.

"…אינך יכול להשיג ביצוע ללא דופי בלי להתמסר לפרטים, לא קל לעקוב אחר כל הדברים הנחוצים כדי להשיג ביצוע ללא דופי כזה…" אומר מורטון מנדל

השבוע התנהל דיון סוער אצל אחד מלקוחותיי ומעשה שהיה כך היה… המנכ"ל בעלים של חברה לא קטנה בכלל, פוסע בחיוך למשרד ביום ראשון בבוקר בצפייה

באחת מישיבות ההנהלה אצל אחד מהלקוחות החביבים עלי שוחחנו על הלקוחות (שלהם). "אנחנו מתנהגים לכל הלקוחות שלנו אותו דבר, התגאה אחד הסמנכ"לים. אם לקוח נתקע אני שולח לו מונית גם לצד השני של העולם לא משנה מי, מתי ומה גודל הקניה."

"אני רוצה רק טייסים" אמר לי לקוח ומנכ"ל של חברה לא קטנה, כאשר דיברנו על אנשי המכירות שלו. אחר הוסיף והדגיש "אנשי המכירות צריכים למכור והרבה, חוץ מזה אני לא רוצה שיעשו כלום, כל השאר יעשה עבורם במשרד".

אחד הלקוחות החביבים עלי הוא א. מנכל שאני מלווה מזה תקופה. אני זוכרת את הפגישה הראשונה שלנו, "חיכיתי לך הוא אמר לי שבי שבי יש לנו המון על מה לדבר", אז התיישבתי. וזה הלך ככה…

מי מאיתנו לא ישמח לעוד כמה שעות ביממה? רובינו חשים כי המשימות רבות והזמן קצר כמאמר הפתגם הידוע "הזמן קצר והמלאכה מרובה". למעשה כולנו רוצים "לנהל את הזמן שלנו" נכון יותר, להפיק ממנו יותר ולהיות אפקטיביים יותר.

רבים מאיתנו כמנהלים ובעלי עסקים סובלים מתנודתיות, ישנן תקופות בהן אנחנו עובדים עד "מעבר לראש" טובעים בשוטף ולא מצליחים להגיע לדברים הדחופים ולבעיות השורש. מאידך ישנן עונות "מתות" (כמו החיבור הלא הגיוני הזה בין חופשת הקיץ לחגי תשרי) בהם אנו חווים האטה אמיתית. פעמים רבות ממש אין מה לעשות, תנועה מועטה של לקוחות, כל דבר נדחה ל"אחרי החגים" ואנחנו רק מחכים שיתחיל שוב המרוץ.

מיומנויות ניהול עסק. איזה סוד באמת טמון באנשים ואיך הוא מאפשר לנו לנהל את הארגון בצורה מעולה? מיומנויות ניהול עסק מתוך פניני ניהול רבות של מורטון מנדל.

הנעה, תגמול, ומה שבינהם תגמול, הנעה… מה עובר לכם בראש כשאתם שומעים את המילים הללו? תנו לי לנחש…. אם את/ה עובד שכיר, אתה בטח חושב

על מה שיש וביחוד על מה שאין יצא לכם פעם לסיים יום עבודה ארוך וכשנאנחתם אנחה של סיום התבוננתם על היום שעבר גיליתם לתדהמתכם שכל

הדבר הקבוע היחיד הוא השינוי כיום כדי להתאים לסביבה העסקית הדינאמית חייב ארגון להשתנות ומהר. מספיק אם ננסה להעלות בדמיוננו את יצרניות העבר של המצלמות או התקליטים

בכל שנה, הכנת תוכנית עבודה לשנת הפעילות הבאה, הנה אתגר המחייב חיזוי, הערכה ואפילו קצת הימור. שנת 2025 מציבה בפנינו אתגר גדול ומורכב הרבה יותר. אי הוודאות ביחס להתפתחות המלחמה, בעיקר בצפון הארץ, ההשלכות של המלחמה על המצב הכלכלי, ועוד שאלות רבות ואמיתיות הופכות את הכנת תוכנית העבודה למורכבת מתמיד.