מדדים בניהול עסק

בתקופה האחרונה אני נפעם כל פעם מחדש כאשר אני פוגש מנכ"לים ובכירים אחרים, בפגישות אישיות או בדיונים רבי משתתפים, שמקבלים החלטות תוך מענה לטלפון הנייד ועוברים מנושא לנושא במהירות.
כולנו משוכנעים שאנחנו יודעים לבצע מולטי־טאסקינג. בפועל, אנחנו בעיקר מפצלים את הקשב, והמחיר הארגוני גבוה בהרבה מכפי שנדמה לנו.

מבלי לנקוט עמדה פוליטית, קשה שלא להבחין בפרסומים על המתחים בין טראמפ לנתניהו. מעבר לפוליטיקה, הם מזכירים לי מערכת יחסים אחרת, מוכרת מאוד בעולם העסקי, היחסים בין מנכ"ל לבין יו"ר דירקטוריון, במיוחד כאשר היו"ר הוא גם בעל השליטה בחברה.

בתקופה בה המציאות הפוליטית, הכלכלית והביטחונית משתנה בקצב מסחרר, הציבור הרחב חי בתחושת ערפל מתמשכת. בתקופה בה חוסר היציבות הופך לשגרה, הצורך בעוגן מנהיגותי משמעותי מעולם לא היה חשוב יותר. התחושה הזו אינה משויכת לצד פוליטי כזה או אחר, זוהי תגובה אנושית בסיסית למצבי דחק. כותרת רודפת כותרת, מידע חלקי מתחלף ברשתות החברתיות בשמועות לא מבוססות, ובני האדם מחפשים בעיקר דבר אחד, תחושת יציבות וביטחון.

רוב הארגונים פועלים במטרה לתת ערך ללקוח, לתת לו מוצר טוב יותר ושירות טוב יותר. אבל מסתבר, שיש לא מעט חברות שמייצרות ערך דווקא דרך יצירת חיכוך ללקוח, או במילים פשוטות, מעצבנות את הלקוח ומקשות עליו את החיים.

במשך שנים, מדענים ניסו להבין מדוע יש לנו סנטר. אנחנו היונק היחיד בעולם עם הבליטה הגרמית הזו בתחתית הלסת. האם הוא עוזר לנו ללעוס? האם הוא מחזק את המבנה הגולגולתי? מחקרים עדכני, שפורסם לאחרונה בסקירה של מכון דוידסון מעלה סברה מפתיעה לפיה, הסנטר הוא ככל הנראה ספנדרל, תוצר לוואי אבולוציוני של נסיגת הפנים והצטמצמות הלסת, ולא איבר בעל תכלית בפני עצמו. בעולם הביולוגי, אנחנו תקועים עם הסנטר שלנו (ועם התוספתן, ועם זרת הרגל שהולכת ומתנוונת). אבל בעולם הארגוני? שם הסנטר הארגוני (כשם עצם כללי) הוא בחירה, שכדאי ונכון לבחון את תרומתה.

השיח הבלתי פוסק בנושא כלי הבינה המלאכותית יוצר תחושת FOMO (Fear of missing out) בקרב כולנו, שכירים, מנהלים ומנכ"לים. מסביבנו נראה שכולם כבר הטמיעו כלי AI ושולטים בהם. בפועל, כנראה שהאמת רחוקה משם.

המתיחות הביטחונית מול איראן והתרחבות המערכה האזורית מציבות את המגזר העסקי בישראל בפני צורך בעדכון מעשי ומהיר.

השאלה האמיתית שמנכ"לים צריכים לשאול את עצמם היום היא לא כמה עולה להם העובד, אלא כמה יעלה להם אם הם לא יהיו מקום שאנשים רוצים לעבוד בו.

כמי שמלווה מנהלים ישראלים, אני רואה שוב ושוב עד כמה הסגנון הניהולי המקומי לא נולד מקריאת ספרי ניהול, אלא צמח מתוך מציאות חיים, ערכים והרגלים ישראליים מובהקים.

עם תחילתה של שנה חדשה ולקראת יום הכיפורים, יש המוצאים את עצמם בעיצומו של תהליך חשבון נפש אישי — זמן להירהור על המעשים, ההצלחות והכישלונות שהשנה החולפת הביאה עמה.

תקציב עסקי הוא בעצם תוכנית הפעולה של הארגון לתקופה מוגדרת, בדרך כלל שנה, והביטוי שלה במונחים כספיים. בתקציב נמצא את המכירות המתוכננות, את העלויות הנובעות מהמכירות, מהרכש ומהייצור, וכן את העלויות התפעוליות השוטפות של העסק. הסיבה לקביעת תקציב ברורה – זהו כלי שמאפשר לחברה ומנהליה מסלול התנהלות כספי ידוע בין ההכנסות להוצאות ומתאר את ההכנסות הצפויות שנובעות מיעדי המכירות, וכן את ההוצאות הנובעות מהפעילות השוטפת ומיעדי המכירות והשיווק.

כל שנה, מתכנסים, כל בני המשפחה, (או החברים) קרובים ורחוקים, סביב השולחן הערוך (אוכלים) וגם קוראים בהגדה של פסח. וכמו בכל חג לא נפקד אחד המשלים המעניינים בהגדה (ובעצם אחד מיני רבים…) משל ארבעת הבנים. סיפור העובר מדור לדור במסורת היהודית, סיפור על ארבעה טיפוסים- אנשים, שונים זה מזה.

בעשורים האחרונים, אנו עדים לעלייה מתמדת במספר הנשים המאיישות תפקידי ניהול בכירים – בחברות פרטיות, ציבוריות ואף בזירה הפוליטית. מגמה זו, נובעת משילוב של שינוי חברתי עמוק, חקיקה לקידום שוויון מגדרי והכרה ביכולותיהן של נשים, והובילה את העולם העסקי והאקדמי לבחון מקרוב את השאלה: האם ישנם מאפיינים ייחודיים לניהול נשי? ומה תרומתם להצלחת ארגונים?

מה קשר בין חג הפורים השמח, החג בו אנחנו מתבקשים לחגוג עד דלא- ידע לבין יום הכיפורים בו אנו אמורים להיות עסוקים בתיקון ובתענית?

בעולם העסקי המודרני, אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר היא קביעת מדיניות התגמול בארגון. בעבר, המודל המסורתי התבסס בעיקר על היררכיה ארגונית – ככל שהתפקיד בכיר יותר, כך התגמול היה גבוה יותר. אולם, חברות מובילות בעולם מגלות כי מודל זה אינו בהכרח מביא לתוצאות העסקיות הטובות ביותר.

בשנתיים האחרונות נכנסה הבינה המלאכותית לחיינו, והעולם מתקדם במהירות מסחררת. עם כניסתה של הבינה המלאכותית ל"משרדי ההנהלה", נפתח עולם חדש של אפשרויות. בזמן שכולם מדברים על צ'אטבוטים ומערכות בסיסיות, מגלים המנהלים הבכירים שהטכנולוגיה החדשה יכולה להיות הרבה יותר מזה – שותפה אסטרטגית שיודעת לקרוא, לנתח ולהבין דברים שבעבר התקשינו לראות.

כשמונים אחוזים מהעסקים בישראל נסגרים תוך חמש שנים מיום פתיחתם, פעמים רבות מדובר בעסקים טובים עם רעיון משמעותי אך הלכה למעשה במבחן התוצאה כמו כל דבר טוב שדורש תכנון הם צריכים שיטות וכלים לניהול עסקי חכם. מהי תכנית עבודה עסקית ואיך ניתן לשפר ביצועים תוך כדי עשייה? כל המידע מחכה לכם כאן במאמר.
אחת השיטות הידועות אך הפחות "אהודות" הנה התכנית העסקית.

השבוע בביקור אצל לקוח, סיפר לי המנכ"ל על טלפון שקיבל מהבנק ועל חקירה צולבת שעבר בטלפון כשעל השולחן…. הקורונה והשלכותיה על העסק שלו. בנינו הרי לא משנה אם אתה מאלו שמאמינים שהקורונה הנה בסך הכול "ספין" בחירות, או לחילופין כבר ביטלתם את הטיסה בקיץ לדיסנילנד עם הילדים, הקורונה בדרך לעסק שלכם ויש להערך אליה ויפה שעה אחת קודם. כמו שצעקו השבוע הכותרות בגלובס: "אפקט הפחד של הקורונה חזק יותר מהתפשטות הווירוס בשטח". ואכן, הפחד מחלחל.

דמיינו רגע: אתם מתמודדים עם דילמה עסקית לא פשוטה, השעון מתקתק, ואתם מרגישים לבד במערכה.
ואז, כמו קסם, אתם מוצאים את עצמכם יושבים בחדר עם אנשים שמבינים את האתגרים שלכם. מישהו שולף רעיון שלא חשבתם עליו, אחר מציע זווית חדשה, והפתרון – שהיה נראה כל כך רחוק – פתאום מתגלה כאפשרי ומעשי.

ניהול אפקטיבי בחברה אינו מתבסס רק על החלטות אסטרטגיות גדולות או על פריצות דרך יוצאות דופן. חלק בלתי נפרד מההצלחה המתמשכת של ארגון הינה הטמעה של הרגלים ניהוליים ושגרות ניהול שיטתיות, המאפשרות מעקב, שיפור מתמיד והגברת התקשורת הפנים-ארגונית.