מהם ההבדלים בין ייעוץ ארגוני לייעוץ אסטרטגי?

האבחנה החשובה ביותר כמבוא לנושא היא בין מתן עצה לפעולה למתן שירותי ייעוץ אסטרטגי. מאפייניה של עצה, כל אחד יכול "לתת", לרוב נעשית בהתנדבות, בדרך כלל כללית ולא מעמיקה בנועץ הספציפי והסיטואציה, לרוב אינה מנומקת (למעט: סמוך עלי, אני יודע…), ונותן העצה אינו נושא בשום אחריות לעצתו. לעומת זאת, ובפשטות, מתן שירותי ייעוץ אסטרטגי הוא מקצוע. במקצוע זה נדרשת עבודה מאומצת במספר מישורים כפי שיתואר להלן, לאורך כל הדרך המקצועית. באופן חד משמעי, לא כל אחד יכול להיות יועץ אסטרטגי. העבודה נעשית בתמורה שבדרך כלל אינה נמוכה, ומשקפת את החשיבות ללקוח הן בפתרון הבעיה, והן במידה בה הוא מסתמך על היועץ האסטרטגי. ההמלצה חייבת להיות מנומקת היטב. במקרה הרווח שבה ניצבת מול היועץ האסטרטגי הנהלה, חשוב מאוד ליצור קונצנזוס (לגמרי לא מובן מאליו), להבטיח שההמלצה תהפוך להחלטה (גם כן לא מובן מאליו), ושההחלטה תיושם בהתאם (עוד פחות מובן מאליו).

"למה אני צריך דירקטוריון בחברה?" שאלה זו עולה בכל פעם בה מוזכרות המילים דירקטוריון או מועצת מנהלים. והתשובה פשוטה, השאלה "האם צריך" אינה רלוונטית כלל. לפי חוק החברות כל חברה חייבת דירקטוריון, כך שלחברה הפרטית והמשפחתית כבר קיים דירקטוריון גם אם לא פעיל!

בין אם אתם מחפשים לקבוע סדרי עדיפויות חדשים בעסק שלכם, להתוות תכניות לצמיחה, לקבוע ‏מפת דרכים למוצר או לתכנן את החלטות ההשקעה שלכם – אתם תזדקקו לתוכנית אסטרטגית –‏ התוכנית שתהווה מסגרת לפעולות, לכיוון ולהחלטות שתבאנה אתכם מה-"מצוי" לרצוי" שלב אחר ‏שלב, כאשר כל אחד מהשלבים בתוכנית מתבסס ותלוי בשלב שקדם לו.‏

לאן תרצה להגיע? "…אינך יכול להשיג ביצוע ללא דופי בלי להתמסר לפרטים, לא קל לעקוב אחר כל הדברים הנחוצים כדי להשיג ביצוע ללא דופי כזה…" אומר מורטון מנדל בספרו המצוין ומעורר ההשראה "הסוד טמון באנשים" שמחד גיסא, מדגיש את הצורך במנהיגים מצוינים ומאידך גיסא קובע מנדל כי "ספרי נתונים ומשימות הם דפי התווים שמנהיג זקוק להם כדי לנגן את הסימפוניה במומחיות…".

לא רק ראש הממשלה מקבל אלפי החלטות כל יום… רובינו עושים זאת! -לדחות פגישה, לבטל אימון כושר, אין סוף החלטות עסקיות, החלטה להבריז מאסיפת הורים ועוד ועוד אלפי החלטות שחלקן מתקבלות תוך חלקי שנייה ע"י כל מנהל ודאי בכיר.

בקרוב מאוד מסתיימת שנת 2024 שהייתה מהיותר מאתגרות, זו שמתחילה בקרוב צפוי שתהיה מאתגרת לא פחות ודאי מבחינה עסקית. לא ברור, כרגע, מתי תסתיים המלחמה אבל ברור שאת מחירה נשלם בשנים הקרובות – העלאת מיסים, ירידה בהכנסה הפנויה, אינפלציה, סטגפלציה, עליות יבוא גבוהות ועוד השלכות שיהיה עלינו כנראה להתמודד איתם בשנת 2025 וקרוב לוודאי שגם בשנה הבאה אחריה.

בחברות רבות נעשות ההכנות לעיצוב תוכנית העבודה והתקציב לשנת 2025, ומטבע הדברים בנסיבות שהמשק מצוי בהן, עולות שאלות רבות לגבי שנת 2025 והשנים שיבואו אחריה. ואכן ראוי ששאלות אלו ישאלו ותערך חשיבה לגבי התוכנית האסטרטגית לשנים הקרובות.

בתוך העולם העסקי המודרני, מערכת היחסים בין מנכ"ל לדירקטוריון היא אחת המערכות המורכבות והחשובות ביותר. מערכת זו טומנת בחובה איזון עדין בין כוח והשפעה, אחריות ושקיפות, קבלת החלטות משותפת וניהול סיכונים. על אף שכל צד שואף לקדם את טובת החברה, לעיתים קרובות נוצרים מתחים שמקורם בתפקידים ובאחריות השונה של כל אחד מהצדדים.

כישורי ליבה, (לעיתים מכונה 'יכולות ליבה'), מתייחסים למשאבים אסטרטגיים, מיומנויות ויכולות שנותנות פירמה יתרון על פני מתחריו.

תוך פחות מארבע שנים נחתו בישראל שני "ברבורים שחורים…" מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל.

הזירה העסקית מלאה בסיפורים המעידים על חולשה בהתנהלותם של דירקטורים. למעשה, קשה לצפות מדירקטורים, מוכשרים ככל שיהיו, שלא יעשו טעויות כלל, אך מצופה שטעויות לא יחזרו על עצמן ושדירקטורים יפתחו מנגנוני בקרה על התנהלותם, מה שלא תמיד מתקיים במציאות הארגונית.
המאמר סוקר את הכשלים שעלולים להתעורר בהתנהלותם של דירקטוריונים ומציע דרכים להתנהלות איכותית ומקצועית.

עולם העסקים הולך ומעמיק את המיקוד שלו בקריטריונים ומדדי ביצוע הקשורים לאחריות תאגידית, סביבתית וחברתית. מחד מפעילים בעלי עניין לחץ על חברות עסקיות לנטר ולדווח על מדדים שאינם בהכרח פיננסיים וזאת במטרה לעודד התנהגות תאגידית אחראית, הכוללת העמקה, וניטור וטיפול בסוגיות חברתיות רחבות ויעדים סביבתיים גלובליים. מאידך החברות העסקיות רואות במדדים אהללו הנקראים בקיצור ESG – , Environment, Social, Governance דרך המסייעת לנהל את החותם הסביבתי והחברתי שלהן ולקבוע את הסיכונים וההזדמנויות העסקיות הגלומות בו .

כולנו שומעים השכם והערב את המילה אסטרטגיה, וכל מנכ"ל שמכבד את עצמו "מחזיק" יועץ אסטרטגי צמוד. אבל מהי בכלל אסטרטגיה, מה תפקידו של יועץ אסטרטגי ואיך זה עובד באמת לא תמיד ברור. לכן ביקשנו מאילן שגב, יועץ אסטרטגי בכיר ומבעלי חברת הייעוץ האסטרטגי מהמובילות בישראל שיחשוף אותנו לתחום הקרוב כל כך לליבו

בתחרות על שיא גינס בשחיקת מושגים, המושג "אסטרטגיה" היה כנראה מגיע למקומות הראשונים… המושג שגור יום בפי כל משתמש, בכל הקשר אפשרי, ללא קשר למשמעותו האמיתית. העולם העסקי "שאל" את המושג אסטרטגיה מעולם המושגים הצבאי עוד לפני שנים רבות, ועושה בו שימוש נרחב מאוד. הספר הראשון בנושא אסטרטגיה נכתב לפני כ-2,500 שנה בסין ונקרא “אמנות המלחמה”. הכותב, סון טסו, שהיה מצביא צבאי עטור ניצחונות, כתב בעיקר על אסטרטגיה צבאית ועל ניהול מלחמה. עם זאת, בעוד שמטרת המלחמה היא בדרך כלל להביס את האויב, רוב הפירמות שואפות לדו קיום ולא להרס של מתחרה.

התקופה דצמבר, מסביבנו רחש האופייני לתקופה זו של השנה –  כולם מכיני תכניות עבודה, (או לפחות מאחלים לעצמם להתחיל להכין), ושוב מגיעות השיחות על החלוקה של יעדים אסטרטגיים ליעדים שנתיים, ההבדלים בינהם ואופן מדידתם.

 המאמר שלפניכם.ן בא לעשות קצת סדר בבלאגן… מתחילים…

כאשר דנים במה הוא יועץ טוב, דובר בביטחון עצמי וצניעות כאשר יועץ אסטרטגי הוא מנהיג, הביטחון העצמי מתחלף בעוצמה, עוצמה שקטה ובטוחה בעצמה. והצניעות הופכת לענווה אמתית, כי רק אנשים משכמם ומעלה, יודעים כמה הם לא יודעים, ועד כמה מוגבלים כולנו. כך היה עם משה, גדול נביאי ישראל, עליו נאמר שהיה עניו באדם. ליועץ האסטרטגי כמנהיג יש ענפים גבוהים להתלות עליהם.

ביטחון עצמי בריא הוא חיובי, ותורם להרגשת הלקוח שהוא בידיים טובות. מנגד, עודף ביטחון עצמי עלול לעשות בדיוק את ההיפך, ולגרום להרגשה לא נוחה אצל הלקוח. איזון בין ביטחון עצמי לצניעות הוא דבר הכרחי ליועץ אסטרטגי.

אחד מהמורים הדגולים ביותר שיצא לי ללמוד ממנו היה נוהג לצטט (מקור שאינו ידוע לי) ש: "אין דבר יותר מעשי מתיאוריה טובה". עם ישראל הוא עם של תכלס. עם של "נעשה ונשמע". רוב אנשי העסקים המצליחים משוכנעים שהמעשיות שלהם היא זו שהביאה אותם להצלחה. אין להם זמן לדבר. בוודאי שלא על "תיאוריות אקדמאיות". צריך לעשות. סייג לגישה זו, ומבלי להפחית מכבודו של כל מי שזכה להישגים: רובנו ככולנו לא השתתפנו בהגעה לירח. וכמו שאמר אותו מורה: אי אפשר להגיע לירח על ידי הנחת סולם על סולם. יועץ אסטרטגי אינו יכול להגיע ללקוחותיו ללא ארגז כלים של מתודולוגיות מקצועיות. עד שהמתודות האלה מיושמות, הן מהוות תיאוריה. אחרי שהן מיושמות בהצלחה, התיאוריה לרוב נשכחת לטובת המעשים שנעשו על פיה. לוותר על התיאוריה בכלל, זו לא אופציה מקצועית של יועץ אסטרטגי. להטריח את הלקוח בעודף פרטים לגבי הרקע התיאורטי, עלול להרחיק את הלקוח מהתהליך, ואפילו לאבד בו אמון. האיזון שבין התיאוריה והמעשיות הוא חלק מאומנות הייעוץ האסטרטגי, המשתנה בהתאם לצרכי הלקוח כל פעם מחדש.

האבחנה החשובה ביותר כמבוא לנושא היא בין מתן עצה לפעולה למתן שירותי ייעוץ אסטרטגי. מאפייניה של עצה,  כל אחד יכול "לתת", לרוב נעשית בהתנדבות, בדרך כלל כללית ולא מעמיקה בנועץ הספציפי והסיטואציה, לרוב אינה מנומקת (למעט: סמוך עלי, אני יודע…), ונותן העצה אינו נושא בשום אחריות לעצתו. לעומת זאת, ובפשטות, מתן שירותי ייעוץ אסטרטגי הוא מקצוע.

במקצוע זה נדרשת עבודה מאומצת במספר מישורים כפי שיתואר להלן, לאורך כל הדרך המקצועית. באופן חד משמעי, לא כל אחד יכול להיות יועץ אסטרטגי. העבודה נעשית בתמורה שבדרך כלל אינה נמוכה, ומשקפת את החשיבות ללקוח הן בפתרון הבעיה, והן במידה בה הוא מסתמך על היועץ האסטרטגי. ההמלצה חייבת להיות מנומקת היטב. במקרה הרווח שבה ניצבת  מול היועץ האסטרטגי  הנהלה, חשוב מאוד ליצור קונצנזוס (לגמרי לא מובן מאליו), להבטיח שההמלצה תהפוך להחלטה (גם כן לא מובן מאליו), ושההחלטה תיושם בהתאם (עוד פחות מובן מאליו).

עד לא מזמן מקומה של החשיבה אסטרטגית במתודות השונות לניהול פרויקטים בתחום התעשייה והתשתיות, היה קטן עד זניח. שלוש המטרות המרכזיות עליהן הושם דגש היו ונשארו On Time, On Budget & On Quality (היעדים התפעוליים) והודגשו ככלי למקסום הרווח והמוניטין כשמנהל העבודה ממוקד כולו בהצלחת הפרויקט ובכפופים לו בהתאם למטרות הללו.