תוכן עניינים
תקציר מנהלים
מנכ"לים רבים מכירים היטב את נתוני ההכנסות והרווחיות של החברה, אך הנתונים הללו אינם מספרים את כל הסיפור. כדי להבין האם העסק באמת צומח בצורה בריאה, יש לנתח את הנתונים הפיננסיים לעומק, ולא להסתפק בשורה התחתונה.
סיפורו של הסטארטאפ Santa ממחיש כיצד מאחורי צמיחה מהירה ורווח גולמי גבוה, מסתתר כשל בסיסי במודל העסקי שגרם, בסופו של דבר, לסגירת החברה.
מה שמעניין הוא להעמיק בנתונים: ממה נובע הגידול בהכנסות והאם הצמיחה היא בריאה וברת קיימא?
לנתח את מבנה ההוצאות כדי להבין מה "מפיל" אותנו בשורת הרווח. ועוד ועוד.
היכולת לצלול לנתונים הכספיים
נזכרתי בכך שקראתי את הכתבה על רועי אדלר.
אדלר הוא יזם שהקים כמה סטארטפים ובכתבה הוא מספר על הסטארטפ האחרון שנאלץ לסגור בשם Santa.
הסטארטפ הוקם בתקופת הקורונה וענה על צורך משמעותי:
הם זיהו שבערים הקטנות ובפריפריה בארה"ב יש מעט חנויות אופנה פיזיות, והחוויה באיקומרס עדיין לא היתה טובה מספיק, בכל הקשור להחזרות והחלפות.
הם החליטו להקים חנויות ניידות, משאית שתגיע על דלת הבית ותאפשר ללקוחות למדוד ולקנות בגדים ואקססוריז ממותגים.
הם הגיעו למסקנה שכל משאית צריכה לייצר 300 דולר רווח כדי להיות מרכז רווח עם רווחיות חיובית.
הם גייסו מיליוני דולרים וההתחלה נראתה מאוד מבטיחה, מהר מאוד הם צמחו ל-100 עובדים והרווח הגולמי הגיע ל-32%, מעל היעד.
בדומה להרבה חברות סטארטפ לפני 2022, היה נהוג שהחברות מפסידות כסף בהתחלה, אפילו מיליונים, במטרה לצמוח במהירות, ומגודל מסוים להתחיל להרוויח בגדול. זה נכון אולי לחברות תכונה וחומרה, לא לעסק מסורתי, שזה בפועל מה ש-Santa היתה.
כשאדלר ושותפיו צללו לנתונים, הם הבינו שיש להם כשל מבני במודל העסקי, הסתבר שהעלייה המהירה בהכנסות לא נבעה מצמיחה ב- same store, כלומר בעליה בהכנסות של המשאיות הקיימות, אלא מכך שהם הוסיפו משאיות חדשות.
כשהעמיקו בניתוח הבינו שבגלל בעיות לוגיסטיקה יש תקרה לכמות הפריטים אותם הם יכולים למכור בשעה. המשמעות הייתה כי המשאית הבודדת לא תצליח לצמוח בהכנסות ולכן פרמטר הצמיחה המהירה אינו רלוונטי.
זמן קצר אח"כ הם סגרו את החברה ופיטרו את כל העובדים.
כשקראתי את הכתבה, חשבתי כמה קל להסתנוור מנתונים שנראים מצוינים על פני השטח. גם ב-Santa המייסדים ראו צמיחה גבוהה ושיעור רווח גולמי מרשים, אבל רק כשפירקו את המספרים לעומק הם גילו שהבעיה היא במודל העסקי עצמו.
זו בדיוק הסיבה שאנחנו מקפידים שלא להסתפק בשורת ההכנסות או הרווח, אלא לנתח את הנתונים ברמת הגורמים שמייצרים אותם.
שני ניתוחים חשובים
יש שני ניתוחים חשובים שאנחנו עושים אצל רוב לקוחותינו:
- ניתוח לפי מרכזי רווח: כל פעילות נבדלת בעסק צריכה להימדד בפני עצמה על ההכנסות וההוצאות שמיוחסות לה, כולל העמסות של אנשי המטה וההנהלה. הכוונה היא שכל סניף הוא יחידת רווח בפני עצמו וכך גם כל קבוצת מוצרים.
- ניתוח רווחיות לקוח: כשמפרקים את שרשרת הערך ללקוח, שכוללת את ההכנסה מהלקוח, הרווח הגולמי, עלות הובלות, הנחות, עלות אנשי המכירות, העמסות וכו', לא פעם אנחנו מגלים שאחוז קטן מאוד מלקוחות החברה מייצר את הרווח לחברה, ויש לקוחות רבים שהם הפסדיים.
הניתוחים הללו "פוקחי עיניים" ומפילים אסימונים למנכ"ל ולהנהלה. משם הדרך לשיפור סלולה. זיכרו, המספרים הפיננסיים שלכם מספרים את כל הסיפור. צריך רק להסתכל עליהם בדרך הנכונה.
ניתוח פיננסי מעמיק
מיפוי אתגרים ניהוליים, ניתוח פיננסי מעמיק ומשמעויות אסטרטגיות למעבר בינדורי וצמיחה:
| צורך ניהולי / אסטרטגי | האתגר המרכזי בעסק | הניתוח הנדרש | המשמעות האסטרטגית והמעשית |
|---|---|---|---|
| אבחון מודל עסקי וצמיחה בריאה | חשש מ"הסתנוורות" מעלייה בהכנסות או ברווח הגולמי, מודל עסקי לא בר קיימא. | פירוק מנועי הצמיחה, אבחנה בין צמיחה אמיתית לגידול שאינו רווחי. | זיהוי כשלי עומק במודל הכלכלי, מניעת קריסה או הפסדים בשל צמיחה שאינה רווחית. |
| ייעול מבנה העלויות והרווחיות | חוסר בהירות לגבי גורמי ההפסד בשורת הרווח. | ניתוח מפורט לפי מרכזי רווח, העמסת הוצאות מטה והנהלה לכל סניף או קו מוצרים. | קבלת החלטות מבוססות נתונים לגבי סגירה, שימור או שינוי ביחידות הקצה. |
| ניהול תיק לקוחות ותמחור | משאבים רבים המופנים ללקוחות לא רווחיים. | ניתוח רווחיות לקוח, שחיטת פרות קדושות בשרשרת הערך, בחינת הובלות, הנחות ואנשי מכירות. | מיקוד בלקוחות המייצרים את עיקר הרווח, עדכון מדיניות ההנחות, התאמת התמחור. |
| מעבר בינדורי והמשכיות עסקית | פערים בתפיסת המציאות הכלכלית בין דור המייסדים לדור ההמשך. | ניתוח עובדתי ושקוף של כל חטיבה, מוצר ולקוח ללא שימוש בהנחות יסוד ישנות. | יצירת שפה משותפת, בסיס אובייקטיבי לקבלת החלטות אסטרטגיות ולחלוקת אחריות ניהולית. |
| גיבוש אסטרטגיה מבוססת נתונים | קבלת החלטות ניהוליות על בסיס תחושות בטן או נתונים שטחיים. | צלילה לנתונים הפיננסיים, חיבור בין המספרים ב"שורה התחתונה" לגורמים המייצרים אותם. | בניית מפת דרכים אסטרטגית, שיפור הרווחיות, הגדלת ערך החברה לטווח ארוך. |
שאלות נפוצות
למה לא מספיק להסתכל על ההכנסות והרווח הנקי?
ההכנסות והרווח הנקי מציגים את התוצאה הסופית, אך אינם מסבירים מה יצר אותה. רק ניתוח מעמיק של מקורות ההכנסה, מבנה ההוצאות ומנועי הצמיחה מאפשר להבין האם העסק צומח בצורה בריאה ובת-קיימא.
מה אפשר ללמוד מהמקרה של חברת Santa?
המקרה ממחיש שגם כאשר החברה מציגה צמיחה מהירה ורווח גולמי גבוה, ייתכן שהמודל העסקי אינו בר-קיימא. ניתוח הנתונים חשף שהצמיחה לא נבעה משיפור בביצועי הפעילות הקיימת אלא מהרחבתה, ולכן היה גבול מובנה ליכולת החברה להמשיך לצמוח.
מה זה ניתוח לפי מרכזי רווח?
ניתוח לפי מרכזי רווח הינו דרך ניתוח כלכלית בה כל יחידה עסקית בארגון, כגון סניף, קו מוצרים או פעילות, נבחנת כיחידת רווח עצמאית, תוך שיוך ההכנסות, ההוצאות והעמסות הרלוונטיות. כך ניתן לזהות אילו פעילויות יוצרות ערך ואילו מהפעילויות אינן רווחיות ואפילו נוגסות מהרווחים של הפעילויות האחרות ופוגעות ברווחיות כלל החברה.
מהו ניתוח רווחיות לקוח?
בניתוח זה בוחנים את הרווח האמיתי שכל לקוח מייצר לאחר שמביאים בחשבון את כלל העלויות: הנחות, הובלות, שירות, מכירות, תפעול והעמסות. במקרים רבים מתברר לעיתים שיש הרבה לקוחות שאינם תורמים כלל לרווח.
אילו החלטות ניהוליות אפשר לקבל בעקבות הניתוחים הכלכליים של רווחיות מרכזי רווח ורווחיות לקוח?
הניתוחים יכולים להוביל לשינוי תמחור, התאמת מדיניות ההנחות, שיפור תהליכי תפעול, מיקוד בלקוחות רווחיים, בחינה מחדש של קווי מוצרים או סניפים, ולעיתים אף שינוי במודל העסקי.
באיזה שלב כדאי לבצע ניתוח רווחיות לקוח?
מומלץ לבצע ניתוח רווחיות לקוח כאשר כבר צברתם כמה עשרות לקוחות עם ותק של לפחות שנה, בשלב זה אמורים להיות בארגון מספיק נתונים כדי לבצע את הניתוח ולהסיק ממנו מסקנות חשובות.



















