תוכן עניינים
לא כישלון אלא פתח להבנה חדשה
לעיתים ההורים מרגישים כישלון אישי כשאין דור המשך מתאים. אך זו למעשה עדות ליכולת הבחנה וליושר פנימי. עסקים רבים ששרדו עשו זאת דווקא כי נמנע ניסיון להעברת ניהול לבני משפחה שאינם מתאימים.
בחברה משפחתית ותיקה בתחום התיירות, בה הילדים היו אמנים ובעלי תחומי עניין השונים, מעיסוקה המרכזי של החברה האב זיהה שהניסיון לדחוף את הילדים לניהול העסק יגרום להם סבל מחד, ומאידך לא יביא תועלת לעסק. במקום , הם נשארו בעלי מניות, קיבלו דיווידנדים, ולחברה מונה מנכ"ל חיצוני. הדבר שמר הן על הצלחת העסק והן על מערכת יחסים המשפחתית שנותרה חמה.
חלופות ניהוליות חכמות
ההחלטה לא להעביר את הניהול לילדים איננה סוף פסוק להחברה המשפחתית.
ישנן מספר חלופות אפשריות להמשך הדרך, כשאין בת או בת ממשיכים:
מינוי מנהל/ת חיצוני/ת עם חיבור לערכי המשפחה
חשוב לערוך תהליך בחירה מוקפד למועמד לניהול החברה המשפחתית, כולל בחינה של התאמה לתרבות הארגונית המשפחתית.
אחד מלקוחותינו משפחה מחולון, בחרה מנכ"לית מבחוץ שהצטרפה כחלק מתוכנית חפיפה מודרגת, עם ליווי של ההורה המייסד. השילוב בין הידע והניסיון המקצועי שהביאה איתה לתפקיד לבין השמירה על רוח המשפחה היה מוצלח מאוד, והביא לגידול משמעותי ברווחיות החברה.
הקמת מועצה משפחתית או דירקטוריון פעיל
לצורך קבלת החלטות אסטרטגיות גם כאשר בני הדור השני אינם מנהלים בפועל. הילדים יכולים להשתתף בישיבות כנציגי בעלי מניות.
בחברה יצרנית במרכז הארץ, הוקם דירקטוריון שכלל חמישה בני משפחה יחד עם שני דירקטורים חיצוניים (דח"צים), כדי לאזן בין אינטרסים רגשיים לבין ההחלטות העסקיות.
תפקידי מפתח לבני המשפחה שאינם ניהול ישיר
ייתכן שילד מסוים מתאים יותר לתחום השיווק, אחר לכספים, ואחר בכלל מעדיף שלא לקחת חלק בעבודת החברה.
אצל אחד מלקוחותינו חברה בתחום המזון, הבן לקח חלק בפיתוח מוצרים מכיוון שהתחבר לתחום החדשנות הקולינרית, אך לא ניהל עובדים ואילו בת אחרת הייתה אחראית על ניהול קשרי לקוחות בלבד.
בחינה עצמית: מהם המניעים האמיתיים של ההורים?
במקרים רבים, ההורים דור המייסדים של העסק המשפחתי ניצבים בשלב שבו עליהם לקבל החלטות קריטיות לעתיד העסק והמשפחה. ההחלטה להעביר את ניהול העסק לדור הבא אינה רק עניין טכני או תפעולי, אלא גם רגשי, ערכי, ולעיתים אף זהותי. חשוב לעצור ולבחון: מה באמת מניע אותנו? האם אנחנו רואים בילדים ממשיכים טבעיים שמסוגלים להצעיד את העסק קדימה, או שמא אנו מונעים מהצורך האישי להשאיר חותם? אולי יש בתהליך גם ניסיון לתקן כישלונות עבר, הזדמנויות שהוחמצו, או חלומות שנותרו בגדר חזון בלבד?
השאלות הללו אינן פשוטות. הן דורשות מידה של כנות פנימית ונכונות לערער על הנחות יסוד. לעיתים, ההחלטה להעביר את השרביט נובעת מדחפים פסיכולוגיים: פחד ממוות סימבולי, הרצון להישאר נוכח גם אחרי העזיבה, או אפילו תקווה שהילד יגשים את שאיפות ההורה שלא התגשמו. מצד שני, יש הכרה בכך שבמקרים מסוימים המשך הדרך דורש מבט אובייקטיבי על צרכי העסק, ולא רק על רצונות אישיים.
בחינה אמיצה של המניעים יכולה למנוע טעויות עתידיות, לחסוך קונפליקטים משפחתיים ולהבטיח שהמעבר לדור הבא יתבצע מתוך תובנה, אחריות ושיקול דעת. רק כשיש הבנה עמוקה של ההבדל בין "אני רוצה" ל"מה נכון לעסק", ניתן לנווט את הספינה אל עבר עתיד יציב ובר-קיימא.
שיח פתוח ומכבד עם הילדים
בני המשפחה צריכים להבין שמדובר בהזמנה להשתתפות ולא בציפייה מחייבת. זהו תהליך עדין המתחיל ביצירת מרחב פתוח שבו שיח כן ואותנטי יכול להתקיים. כדי שזה יתאפשר, נדרשת הקשבה אמיתית, נטרול שיפוטיות והבעת אמון גם כלפי מי שבוחר שלא לקחת חלק פעיל בעסק המשפחתי.
בפגישה משפחתית שערכנו עם אחד מלקוחותינו, אחד הילדים שיתף: "אני לא אוהב את העולם העסקי, אבל אני מוכן לשבת פעם בחודש ולעזור לכם לחשוב על הכיוונים." זו אמירה כנה שממחישה איך גישה של פתיחות יכולה לקרב בין בני המשפחה גם כאשר קיימים פערים בגישות, בתחומי העניין או ברצונות.
אמנה משפחתית ותכנון ירושה עסקית
אמנה משפחתית היא מסמך לא משפטי, אך יש לו משמעות עמוקה ביצירת שפה משותפת ונורמות התנהלות ברורות בתוך החברה המשפחתית. מסמך זה יכול לכלול הגדרות ברורות של תפקידים, ציפיות ודרכי קבלת החלטות, לצד מנגנונים מוסדרים לפתרון סכסוכים עתידיים ולמניעת משברים.
כמו כן, האמנה יכולה להכיל כללים להשתלבות הדורות הבאים, כגון דור שלישי, אם וכאשר יבחרו לקחת חלק בעסק. לדוגמה, ישנן אמנות הכוללות סעיף לפיו כל בן משפחה המעוניין להצטרף לעסק מחויב לעבור מסלול הכשרה בן שנתיים, הכולל עבודה חיצונית מחוץ לחברה המשפחתית. הדרישה הזו שומרת על רצינות התהליך, מונעת כניסה בלתי מבוקרת, ומסייעת להבטיח שטובות ההנאה הניתנות הן מוצדקות ונובעות ממקצועיות וממחויבות אמיתית.בסופו של דבר, הרגע שבו מבינים שהילדים אינם היורשים העסקיים הוא רגע של התבגרות משפחתית. הוא מאפשר לברוא יחד מודל אחר: כזה שלא מתבסס על המשכיות אוטומטית, אלא על התאמה אמיתית.
