לא, לא הופתעתי! מניסיוני פעמים רבות המניע לתהליך מובנה של מעבר בין-דורי של דור המייסדים הוא מריבה בין האחים והאחיות של המייסדים.
העיתונים מספרים את הסיפורים העסיסיים של המשפחות העשירות שמכלות הון ואנרגיה במערכה מיותרת על ירושת ההורים שוודאי מתהפכים בקברם לנוכח הריב בין ילדיהם, אולם מניסיון רב שנים, זה קורה בהרבה משפחות ולא רק כאשר העושר רב כל כך…
אם בוחנים לעומק את אותם מתחים בתוך המשפחה שמכרסמים במרקם המשפחתי מוצאים את ההסבר הרבה שנים קודם להורשה, באירועים קודמים בהיסטוריה המשפחתית, הנתפסים כלא שוויוניים בעיני האחים, למשל בהשתתפות לא זהה של ההורים ברכישת הדירות של ילדיהם או בשילוב של אחד מהאחים בעסק המשפחתי בעוד אח.ות אחר "נשארו בחוץ" וכדומה.
הנטייה הטבעית של רובנו באופן כללי ולעניין ההורשה בפרט הינה לנסות ולנהוג בשוויון בין ילדנו, אך המימוש מורכב והציפיות שמקורן בגילאים המוקדמים יוצרות פעמים רבות מתחים ואכזבות כאשר כולם מתבגרים הילדים… וגם ההורים… האם חלקו של הבן שמייד אחרי הצבא הצטרף לעסק של הוריו ושימש בתפקידים רבים יהיה שווה לחלקה, בעסק המשפחתי, של אחותו שעשתה קריירה מוצלחת בהייטק?
אין תשובה נכונה ולא נכונה! כל משפחה היא מקרה פרטי של מרכבי המשפחה כולה והמורחבת, מעבר ליכולות , לציפיות ולצרכים של בני הדור המייסד ושל בני הדור השני, גם לבני הזוג של ילדי המשפחה יש ציפיות וגם אלו משפיעות על ה"ספגטי" המורכב כל כך של מציאת האיזון הנכון בין ילדי המשפחה.
הבשורה הטובה היא שזו אינה גזירת גורל, תהליך נכון ומקצועי של מעבר בן-דורי במשפחה בהחלט מפחית את הסיכוי למחלוקות ומריבות ההורשה. כאמור, המתחים, היחס לפערים בין האחים והאחיות, והציפיות מתחילים עוד שנים רבות לפני ששאלת ההורשה עולה בפועל. להתייחסות מוקדמת לאתגר, ליצירת דיאלוג ובחירה בסיוע של גורם מקצועי בתחום מורכב זה של מעבר בין-דורי ייתן יתרון משמעותי בהבטחת האחווה המשפחתית והמשך הצמיחה הרווחית של העסק המשפחתי.
