חישוב מסלול מחדש, על הכרה בהוצאות בזמן קורונה

חישוב מסלול מחדש, על הכרה בהוצאות בזמן קורונה

בעקבות מגפת הקורונה העולמית והשינויים שהביאה עמה לעולם התעסוקה עולה כי חברות רבות בחרו להמשיך ולהעסיק את עובדיהן מבתיהם, בן אם באופן חלקי ובן אם באופן מוחלט.

עבודתם של שכירים אלו מבתיהם תוך העברת מקום העסקתם לביתם, מעלה שאלות רבות ביחס לניכוי הוצאות הבית. שאלות אלו מחייבות לטעמי את רשות המיסים לחשב מסלול מחדש ביחס להתרת ניכוי הוצאות ע"י עובדים מהבית, בין אם מדובר בשכירים  מההכנסות שבתלוש השכר ובין אם כעצמאים.

ברשימה זו אפרוש בפניכם את הסוגיות העולות כתוצאה מהעבודה מהבית לאור מגפת הקורונה.

  • הוראות החוק

טובת הנאה לעובד כהכנסה בידי העובד

סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), קובע שכל טובת הנאה שניתנת לעובד ממעבידו תחשב להכנסה בידי העובד, אלא אם יוכח שטובת המעביד גוברת במתן ההטבה (למשל: מימון נסיעה לחו"ל לצורך להשתלמות מקצועית בחו"ל), כך שבעיקרון כל הטבת הנאה שניתנת לעובד שאינה משמשת בעיקרה לטובת המעביד, לרבות השתתפות בהוצאות העובד שנדרשו לעובד בעת שהיתו בבית עלולה להיחשב להכנסה ממשכורת בידי העובד החייבת מס.

  1. הוצאות מותרות בידי העובד או המעביד

כאן תשאל השאלה – האם  ההוצאות שהוצאו לצורך עבודת העובד מהבית יותרו בניכוי מההכנסה החייבת, אם במישור המעביד בסכום שכיסה או השתתף בהן, ו/או במישור העובד על החלק שמומן מכיסו.

בענין זה סעיף 17 רישא לפקודה קובע שכל הוצאה שיצאה כולה לטובת יצור ההכנסה, תותר בניכוי וממשיך ומונה רשימת הוצאות לדוגמא.

האומנם, נדרש בסעיף שמלא ההוצאה תשמש ליצור ההכנסה, אולם בפרקטיקה, כל עוד מדובר בהוצאות ששימשו ליצור הכנסה ומדובר בייחוס סביר והגיוני לחלק ששימש ליצור ההכנסה, רשות המיסים לא עומדת מנגד ומאפשרת את ניכוי ההוצאה היחסית, כמו למשל במקרים שבהם עצמאי עובד מהבית ומשתמש בחדר עבודה לצורך עבודתו, אז יותר חלק יחסי מהוצאות הבית (לרוב מקובל לדרוש 25%).

3. הוצאות אסורות בניכוי

סעיף 31(1) לפקודה מונה רשמת ההוצאות שאסורות בניכוי ובתוכם גם את הוצאות הבית שאינן הוצאות כרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה, לרבות הוצאות אש"ל (ארוחות ולינה – למעט חריגים לפי התקנות), כולל הוצאו לטיפול בילד (ראה דיון בהמשך בענין פס"ד ורד פרי).

סעיף 31 (11) לפקודה ממשיך וקובע כי אין לנכות הוצאות שניתנו כטובת הנאה ע"י המעסיק לטובת עובדיו שלא ניתן ליחס אותם לעובד פלוני (שאם ניתן אז תזקף אל אותו עובד הכנסה בגובה ההטבה), למעט הוצאות שהוכח שלפי טיבן שאינן מיועדות להעניק טובת הנאה אישית לעובד ובגבולות שנקבעו בתקנות, לרבות הוצאות להחזקת כלי רכב שבהחזקת המעביד המשמש את עובדיו.

 שאלות שעולות ביחס להוצאות שנדרשו ע"י העובד/המעביד לטובת עבודה מהבית

 ריהוט משרדי ומחשוב ואביזרי עזר שנרכשו לטובת שימוש העובד בביתו

כידוע ריהוט וציוד מחשב ועזריו (אוזניות, רמקולים מקלדת ועוד) נחשב לרכוש קבוע המופחת לצרכי מס הכנסה למשך התקופה שקבועה בתקנות הפחת שהותקנו מכח פקודת מס הכנסה בשנות ה-40 למאה הקודמת.

במקרים שבהם מימון רכישת הציוד נעשית בדרך של תשלום החזר הוצאות  עי" המעביד לעובד שמשולמות כחלק מהחזר הוצאות הנכללות בתלוש השכר אצלו, לטעמי על רשות המיסים, כחלק מצו השעה, להכיר באותם תשלומים שנחשבים להחזר הוצאות שהוצאו לטובת המעביד שאינן חייבות במס בידי העובד, גם אם אותו ריהוט יישאר בביתו של המועסק בחלוף המגיפה, ככל שמדובר בריהוט שנרכש בעלות זניחה, שהרי למעסיק אין את היכולת לרוב לאחסן אצלו את אותו ציוד בחלוף המגיפה.

ככל שהציוד מוחזר למעביד, במקרים של ציוד בשווי מהותי בעל ערך ממשי לאחר המגיפה,  והמעסיק יוכל למכור את הציוד או לתרום אותו למוסדות ולנזקקים בסכום אפסי לאחר, אז אותו ציוד ירשם כהכנסה/הפסד הוני. כאן תשאל השאלה, האם לא ניתן יהיה להכיר בחלק או בכל אותן הוצאות כהוצאה שוטפת (פירותית) בגובה היתרה שלא הופחתה בטופס הפחת, מתוך הטענה שמדובר בהוצאות הדומות בעיקרן להוצאות שנדרשו ע"י המעסיק לטובת הכשרת מקום עבודה /משרד כשיפור במושכר, שהרי המעביד למעשה שוכר את ביתו של העובד לטובת המשך הפעילות העסקית אצלו, מה גם שלא מדובר בנכסים להשקעה בידי המעסיק, אלא בנכסים שנרכשו לאור צו השעה ובצוק העיתים שהביא את המעביד לרכוש את אותו ציוד לצורך שימור היכולת לשמר את כושר הפקת ההכנסה בעסק ובטח שלא להשביח את המצב הקיים ו/או להעניק הטבה לעובד בצורה עקיפה לשכר המשולם לו.

הנימוק דלעיל תקף לטעמי גם בנוגע לסוגיית המע"מ ביחס לניכוי מס התשומות ובתנאי שחשבונית המס תונפק ותימסר למעסיק ויערך רישום מסודר ע"י המעביד, תוך החתמת העובד שהוא מחוייב להחזיר את הציוד למעביד בתום השימוש כאשר מדובר בציוד בעלות מהותית.

2. הכרה בהוצאות שוטפות לאחזקת הבית

באותם נימוקים, לטעמי ראוי שרשות המיסים תתיר בניכוי בידי העובד  ו/או בידי המעביד (תלוי מי נשא בהוצאות), חלק יחסי מסכום ההוצאות השוטפות בבית העובד, למשל: הוצאות חשמל, ארנונה, שכירות וכדו' שהעובד נדרש להם בעת עבודתו מביתו, כפי שמקובל כאמור גם כיום לעצמאי שעובד מהבית (לרוב 25% מסכומי ההוצאות, תלוי בשטח הבית שמשמש לטובת העסק).

אוסיף לטענה התומכת בעמדה זו, כי באותם מקרים שהעובדים בעסק נאלצו לעבוד בביתם, הוצאותיו של המעסיק קטנו בצורה משמעותית (חשמל, מים, צמצום  דמי שכירות / שטחי השכרה), כך שקופת המדינה אינה נפגעת כתוצאה משינוי המדיניות בהצרת ההוצאות שנדרש לאור צו השעה.

3. הכרה בהוצאות שמרטפות

קביעת בית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים בפרשת ורד פרי (ע"א 4243/08) הכתה בתדהמה את רשות המיסים שם נקבע כי :

"הוצאת השגחה על הילדים היא הוצאה בעלת זיקה ממשית וישירה לייצור ההכנסה. היא מוצאת על-מנת לאפשר להורה להפיק הכנסות; השמת הילדים תחת השגחה מהווה הכרח שבלעדיו אין ההורה יכול להפיק הכנסות"

באותו פס"ד דובר על הוצאות שהגב' פרי נדרשה לשלם לצהרון לילדיה שאותם ביקשה לנכות מהכנסתה, בטענה שאלמלא השמירה על ילדיה בתשלום היא לא יכלה להמשיך בעבודתה בשעות אחה"צ ולהפיק את הכנסתה.

לאור ההלכה המרעישה ששינתה סידרי עולם בתחום המס, שכן עד אז נהוג היה לראות בהוצאות מסוג זה כהוצאות פרטיות שאינן מותרות בניכוי, רשות המיסים יזמה את תיקונו של סעיף 32 (1)   לפקודה שכאמור קובע במפורש שלא ניתן לדרוש בניכוי הוצאות שהוצאו לצורך  שמירה על ילדים.

כיום עולה השאלה מה הדין שיחול בשעה זו, כשאין מסגרות חינוכיות לילדים וזאת מתוקף החלטת הממשלה, ולא רק של צהרונים, והעובד מחויב להישאר בבית ולהשגיח על ילדיו, בו בעת לעבוד ולפרנס את משפחתו ובכדי לשמור על מקום עבודתו, כאשר הוא מחויב בהשגחה הורית על ילדיו הקטינים על פי הדין – מה אז?! הרי אי אפשר להשאיר קטין ללא השגחה, כאן המקום לשאול האם לא ראוי במסגרת הנסיבות, שהוצאות לשמירה על ילדים בעת השהיה והעבודה מהבית לא יותרו בניכוי?

לטעמי התשובה לשאלות אלו ברורות ומן הראוי שרשות המיסים תיזום מהלך שנדרש מתוקף המציאות הקשה ותדאג לקדם ולפרסום הנחיות בעניין, שירחיבו ויגמישו את ההוראות הנוכחיות במסגרת צו השעה ואולי אף בהגבלתם בסכומים ראליים, ולו רק בכדי למנוע מחלוקות מיותרות בהמשך מול הנישומים והמעסיקים לגבי גובה ההוצאות שיותרו בניכוי.

עו"ד סיימון יניב בעל משרד עריכת דין שמתמחה במיסוי על כל רבדיו (מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומע"מ, בהיבט האזרחי והפלילי), יוצא רשות המיסים, פרקליטות מיסוי וכלכלה ושימש לאורך השנים בתפקידים בכירים במשרדי ראיית חשבון ושותף במשרד עריכת דין, המשרד ממוקם ברח' מנחם בגין 11, רמת-גן. 

להתקשרות 03-6245544, Yaniv-tax.co.il.

תמר אדלר
תמר אדלר, מנכ"לית חברת הייעוץ האסטרטגי SMC Group , יועצת בכירה לעסקים משפחתיים בתהליכי שינוי וצמיחה ובהסדרת הממשקים שבין העסק למשפחה. מלווה תהליכי שילוב בני המשפחה בעסק, העברת בעלות, ניהול ונכסים מדור לדור.
דברו איתנו
רוצה להפוך את הידע לתוצאות?
ייעוץ אסטרטגי
מי אנחנו

חברת SMC הוקמה ע"י אילן שגב, לשעבר משנה למנכ"ל בנק דיסקונט, ויו"ר בנק דיסקונט למשכנתאות. מאז הקמתה בשנת 2010 עוסקת הקבוצה בייעוץ לחברות בינוניות וגדולות, ממפעלים וחברות יצרניות, דרך ליווי חברות משפחתיות בתהליך העברה בין-דורית, ועד חברות בתחום ההייטק והביוטכנולוגיה.

אהבתם.ן את המאמר ?

נשמח אם תצטרפו אלינו לרשימת התפוצה, ואחת לחודש נשלח לכם.ן מאמר בנושא אסטרטגיה, ניהול והעברה בין דורית.

למה אנחנו?

הצוות שלנו מורכב מיועצים וותיקים, כולם בעלי ניסיון מגוון בניהול בכיר בארץ ובעולם.
את כל הנסיון הזה בנוסף לעבודת צוות מעולה, אנחנו רותמים לטובת ההצלחה שלך, ומלווים אותך עד לתוצאות הרצויות.
יחד איתנו אין גבול ליכולות שלך.

הייחודיות שלנו
אולי יעניין אותך גם
ייעוץ אסטרטגי
יישום אסטרטגי: הפיכת חזון עסקי למציאות אופרטיבית ומדידה

בעולם העסקי המודרני, היכולת להגות אסטרטגיה פורצת דרך אינה ערובה להצלחה. בעוד שלמרבית הארגונים יש גישה לנתוני שוק, למחקרים ולייעוץ ברמה גבוהה, היתרון התחרותי האמיתי עבר אל תחום הביצוע. התופעה המוכרת בספרות הניהולית כ-פער היישום (The Execution Gap) ומצביעה על דיסוננס עמוק בין הכוונות האסטרטגיות של הנהלת החברה לבין הביצועים בשטח.

קרא עוד »
מנועי הצמיחה של האסטרטגיה העסקית
ייעוץ אסטרטגי לעסקים

מאמר זה סוקר את החשיבות הקריטית של ייעוץ אסטרטגי חיצוני ככלי מעבר מהישרדות לצמיחה שיטתית. דרך מתודולוגיה ברורה, מקרה בוחן מהשטח של חברת SMC, וכלים ניהוליים מתקדמים, נדגים כיצד בניית אסטרטגיה אובייקטיבית משפרת את הרווחיות, מייעלת תהליכים ומבטיחה יציבות לאורך זמן.

קרא עוד »
ייעוץ לעסקים משפחתיים
חברות יעוץ אסטרטגי בישראל

ייעוץ אסטרטגי מסייע להנהלות לקבל החלטות משמעותיות לגבי עתיד הארגון כגון איך לצמוח, באילו שווקים לפעול וכיצד להתמודד עם שינויים בתחרות ובסביבה העסקית. בישראל פועלות מגוון פירמות גלובליות, חברות ישראליות וחברות בוטיק, ולכן הבחירה אינה צריכה להתבסס רק על גודל או מוניטין, אלא על מידת ההתאמה לאתגר העסקי והתאמה אישית למנכ"ל ולהנהלה.

קרא עוד »
ניתוח רווחיות לקוח וניתוח מרכזי רווח - הכלי הניהולי המחבר בין המספרים לאסטרטגיה
ניתוח רווחיות לקוח וניתוח מרכזי רווח – הכלי הניהולי המחבר בין המספרים לאסטרטגיה

אחד הדברים שחוזרים על עצמם כמעט עם כל לקוח שאנחנו פוגשים הוא היכולת לצלול לנתונים הכספיים. על פניו, המנכ"לים שאנחנו פוגשים יודעים לדקלם מתוך שינה את נתוני ההכנסות והרווחיות. אבל זה רק חלק מהסיפור.

קרא עוד »
שיעור באסטרטגיה מ"אושר עד"
שיעור באסטרטגיה מ"אושר עד"

רשת אושר עד שהחלה את דרכה במגזר החרדי ומונה כיום 24 סניפים, היא הרשת הקמעונות השנייה בגודלה בישראל במונחי מכירות. כל סניף שלה מגלגל בממוצע סכום בלתי נתפס של כ-300 מיליון שקל בשנה והרשת כולה רושמת הכנסות של למעלה מ-7 מיליארד ₪ בשנה. אז איך היא עושה את זה? הנה כמה משיעורי האסטרטגיה החשובים ביותר שניתן ללמוד מהמודל של הרשת.

קרא עוד »
בדיקת נאותות
בדיקת נאותות: הצ'קאפ לכל עסקת רכישה ומיזוג

אף אחד לא רוצה לקנות חתול בשק. וכשמדובר בעסקה של מאות מיליונים, כדאי לבדוק את ה"שק" היטב! משום שחברות, (בדיוק כמו שקים), יכולות להיראות נפלא מבחוץ ולהציג תוצאות פיננסיות מבטיחות, אך להסתיר בפנים הפתעות שלא כדאי לגלות אחרי חתימת העסקה. אז מה עושים? בודקים כל היבט אפשרי העלול להתגלות כמסוכן, זה בדיוק מה שבדיקת נאותות עושה: חקירה מובנית ומקיפה שחושפת את מה שמסתתר מאחורי המספרים הנוצצים, עוד לפני סגירת העסקה.

קרא עוד »
איך הופכים אסטרטגיה למציאות?
איך הופכים אסטרטגיה למציאות?

בעולם העסקים המודרני, מנהלים רבים נופלים למלכודת התכנון המושלם. הם משקיעים חודשים בבניית מצגות מרהיבות, ניתוחי שוק מעמיקים ותחזיות אופטימיות אך המציאות מלמדת שחברה לא נמדדת באיכות המצגת שהיא מציגה, אלא ביכולת להוציא אותה אל הפועל.

קרא עוד »
אסטרטגיה
כשהפוליטיקה נכנסת לחדר האסטרטגיה

מקרה אבן קיסר, הכתובת הייתה על השיש: לפני קצת יותר מעשור שוויה של אבן קיסר עמד על כ־2.5 מיליארד דולר. החברה נהנתה ממוצר חזק, מהשקעה של קרן טנא ומהנפקה בבורסה לניירות ערך בניו יורק. סיפור הצלחה ישראלי.
ואז משהו השתנה.

קרא עוד »
ייעוץ לעסקים משפחתיים
שגיאות נפוצות ביישום אסטרטגיה

כמעט כל הנהלה עוסקת באסטרטגיה. חלקן משקיעות זמן רב בדיונים, מצגות ויעדים. ובכל זאת, אחוז גבוה מהאסטרטגיות אינו מיושם כפי שתוכנן, או אינו מייצר את הערך המצופה. למה האסטרטגיה שלכם נתקעת בשטח, ואולי ליווי חיצוני יכול לשנות את התמונה?

קרא עוד »
ייעוץ לעסקים משפחתיים
כשהאסטרטגיה לא מספיקה לעידן החדש

אסטרטגיה משפחתית המיועדת לשנים הקרובות אינה יכולה להיות מבוססת רק על ניסיון או רק על חדשנות. היא חייבת להיות מבוססת על כישורי הליבה השומרים על החוסן, על שינוי ותמורה "המדברים" בשפה של השוק, ועל המשכיות המתרגמת את שתיהן למסלול צמיחה מעשי.

קרא עוד »
ייעוץ לעסקים משפחתיים
האם העסק שלכם זקוק ליועצת אסטרטגית?

ניהול עסק זו ריצה למרחקים ארוכים. מצד אחד, מבט לטווח ארוך, חזון, רעיונות, שאיפות לצמיחה. מן הצד השני עבודה שוטפת, עומס, משימות, ניהול, תפעול ושירות, התמודדות עם לקוחות, תקציבים, עובדים. וביניהם, קל מאוד ללכת לאיבוד.

קרא עוד »
ייעוץ לעסקים משפחתיים
5 טעויות נפוצות בבחירת יועץ אסטרטגי ואיך להימנע מהן

בעולם העסקי המודרני, שבו קצב השינויים הולך ומתגבר, מרבית הארגונים כבר מבינים שייעוץ אסטרטגי הוא לא פריבילגיה אלא הכרח. יועץ אסטרטגי איכותי יכול לעזור להגדיר כיווני פעולה חדשים, לבנות תוכנית פעולה ישימה, וללוות את הארגון עד להשגת התוצאות בפועל.

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן