ייעוץ אסטרטגי

רוב הארגונים פועלים במטרה לתת ערך ללקוח, לתת לו מוצר טוב יותר ושירות טוב יותר. אבל מסתבר, שיש לא מעט חברות שמייצרות ערך דווקא דרך יצירת חיכוך ללקוח, או במילים פשוטות, מעצבנות את הלקוח ומקשות עליו את החיים.

במשך שנים, מדענים ניסו להבין מדוע יש לנו סנטר. אנחנו היונק היחיד בעולם עם הבליטה הגרמית הזו בתחתית הלסת. האם הוא עוזר לנו ללעוס? האם הוא מחזק את המבנה הגולגולתי? מחקרים עדכני, שפורסם לאחרונה בסקירה של מכון דוידסון מעלה סברה מפתיעה לפיה, הסנטר הוא ככל הנראה ספנדרל, תוצר לוואי אבולוציוני של נסיגת הפנים והצטמצמות הלסת, ולא איבר בעל תכלית בפני עצמו. בעולם הביולוגי, אנחנו תקועים עם הסנטר שלנו (ועם התוספתן, ועם זרת הרגל שהולכת ומתנוונת). אבל בעולם הארגוני? שם הסנטר הארגוני (כשם עצם כללי) הוא בחירה, שכדאי ונכון לבחון את תרומתה.

אף אחד לא רוצה לקנות חתול בשק. וכשמדובר בעסקה של מאות מיליונים, כדאי לבדוק את ה"שק" היטב! משום שחברות, (בדיוק כמו שקים), יכולות להיראות נפלא מבחוץ ולהציג תוצאות פיננסיות מבטיחות, אך להסתיר בפנים הפתעות שלא כדאי לגלות אחרי חתימת העסקה. אז מה עושים? בודקים כל היבט אפשרי העלול להתגלות כמסוכן, זה בדיוק מה שבדיקת נאותות עושה: חקירה מובנית ומקיפה שחושפת את מה שמסתתר מאחורי המספרים הנוצצים, עוד לפני סגירת העסקה.

האתגר של מנהלים היום אינו להשיג מידע, אלא לשלוט בו. ומי שלא ינהל את התקשורת שלו, ימצא את עצמו מנוהל על ידה. דווקא בעולם של אי-ודאות, היתרון התחרותי אינו במהירות קליטת המידע אלא ביכולת להישאר ממוקד בתוך הרעש.

בעולם העסקי, תמיד דיברנו על אי ודאות כמרכיב בניהול סיכונים. אך כיום, המושג הזה חרג מגבולות האקסל והפך לחלק בלתי נפרד מהקפה של הבוקר ומהשיחות במסדרון. המעבר החד בין תכנון ארוך טווח לבין תגובה לאירועי השעה דורש מאיתנו, כמנהלים, סוג חדש של גמישות.

השיח הבלתי פוסק בנושא כלי הבינה המלאכותית יוצר תחושת FOMO (Fear of missing out) בקרב כולנו, שכירים, מנהלים ומנכ"לים. מסביבנו נראה שכולם כבר הטמיעו כלי AI ושולטים בהם. בפועל, כנראה שהאמת רחוקה משם.

בעולם העסקים המודרני, מנהלים רבים נופלים למלכודת התכנון המושלם. הם משקיעים חודשים בבניית מצגות מרהיבות, ניתוחי שוק מעמיקים ותחזיות אופטימיות אך המציאות מלמדת שחברה לא נמדדת באיכות המצגת שהיא מציגה, אלא ביכולת להוציא אותה אל הפועל.

מקרה אבן קיסר, הכתובת הייתה על השיש: לפני קצת יותר מעשור שוויה של אבן קיסר עמד על כ־2.5 מיליארד דולר. החברה נהנתה ממוצר חזק, מהשקעה של קרן טנא ומהנפקה בבורסה לניירות ערך בניו יורק. סיפור הצלחה ישראלי.
ואז משהו השתנה.

המתיחות הביטחונית מול איראן והתרחבות המערכה האזורית מציבות את המגזר העסקי בישראל בפני צורך בעדכון מעשי ומהיר.

חברת נטפים נמצאת כיום "על המדף", וזה רגע שצריך להטריד לא רק את בעלי המניות שלה, אלא כל מנהל ומנהלת שמובילים ארגון צומח.

בכל פעם שאני פוגש מנכ"ל או יזם שמחפש קיצור דרך להצלחה, אני נזכר במסלול של דני אבדיה. בעולם עסקי שסוגד להישגים מהירים ולזינוקים מטאוריים, אבדיה הוא תזכורת לכך שגם הכישרון הגדול ביותר דורש ארכיטקטורה של השקעה.

מהודעת הניתוק מחשמל ועד לכיבוש המדף: הניתוח האסטרטגי שמאחורי אימפריית הממרחים.

כמעט כל הנהלה עוסקת באסטרטגיה. חלקן משקיעות זמן רב בדיונים, מצגות ויעדים. ובכל זאת, אחוז גבוה מהאסטרטגיות אינו מיושם כפי שתוכנן, או אינו מייצר את הערך המצופה. למה האסטרטגיה שלכם נתקעת בשטח, ואולי ליווי חיצוני יכול לשנות את התמונה?

ההבדל בין חברות המצליחות ליישם אסטרטגיה לבין כאלה המייצרות שקפים מרהיבים טמון בשני מרכיבים קריטיים: תרבות ארגונית בריאה ו־משמעת ניהולית חזקה.

עיצוב אסטרטגיה אינה משימה חד פעמית, אלא מסע מתמשך של גילוי, למידה ויישום מחודש. בעולם עסקי המשתנה במהירות, היכולת הארגונית אינה נמדדת רק בתכנון, אלא בעיקר בגמישות ובתדירות שבה הארגון לומד ומתאים את עצמו.

ניהול עסק זו ריצה למרחקים ארוכים. מצד אחד, מבט לטווח ארוך, חזון, רעיונות, שאיפות לצמיחה. מן הצד השני עבודה שוטפת, עומס, משימות, ניהול, תפעול ושירות, התמודדות עם לקוחות, תקציבים, עובדים. וביניהם, קל מאוד ללכת לאיבוד.

בעולם העסקי המודרני, שבו קצב השינויים הולך ומתגבר, מרבית הארגונים כבר מבינים שייעוץ אסטרטגי הוא לא פריבילגיה אלא הכרח. יועץ אסטרטגי איכותי יכול לעזור להגדיר כיווני פעולה חדשים, לבנות תוכנית פעולה ישימה, וללוות את הארגון עד להשגת התוצאות בפועל.

בחירת חברת ייעוץ אסטרטגי הנה אחת ההחלטות העסקיות המשמעותיות ביותר שכל ארגון בישראל יכול לקבל. ההחלטה הזו אינה רק בחירה בספק שירות, אלא בחירה בשותף לדרך, כזה שיכול להשפיע באופן ישיר על הצמיחה, החדשנות, והרווחיות של הארגון.

חג הסוכות נתפס כחג משפחתי מלא שמחה, אך במבט מעמיק יותר הוא נושא בתוכו שיעורים ניהוליים רבי ערך. אחד הסמלים המרכזיים של החג הוא ארבעת המינים: לולב, אתרוג, הדס וערבה, שכל אחד מהם מייצג תכונה שונה.
בניהול ארגוני, בדיוק כמו ארבעת המינים השלם נוצר רק כאשר כל החלקים פועלים יחד. מנהיגות שלמה אינה מסתמכת על סגנון יחיד, אלא משלבת בין ארבעה סגנונות שונים בהתאם לצורך, לסיטואציה וליעדים האסטרטגיים של הארגון.

בין קירות חדרי הישיבות והמטבחים הביתיים מתנהלות החלטות קריטיות במיוחד כשהעסק המשפחתי מגיע לצומת המבקש מעבר בין דורי, והמשך הדרך אינו ברור. אחת ההתלבטויות הכואבות ביותר היא זו שבה ההורים מבינים: הילדים, שגודלו על ערכי החברה, אינם מתאימים או מעוניינים לנהל אותה. אבל גם בתוך התסכול הזה, מסתתר פוטנציאל לצמיחה אם רק נדע איך לגשת אליה.

התמודדות ארגונית עם מצבי חירום אינה מסתכמת בהפעלת תוכניות מגירה, היא דורשת הסתגלות ערכית, רגשית ומנהיגותית עמוקה. הלב הפועם של הארגון, עובדיו, מצריך מענה מדויק לצרכים המשתנים, מתוך הבנה כי המשבר אינו זמני בלבד, אלא בעל השלכות ארוכות טווח על תחושת השייכות, החוסן האישי והקבוצתי, ורמת המוטיבציה.

בעידן בו חוסר הוודאות הופכת למצב מתמשך ולא לאירוע נקודתי, ארגונים נדרשים לאמץ גישה חדשה להתמודדות עם משבר. לא עוד הישרדות מתוך תגובה, אלא צמיחה יזומה מתוך בחירה. המאמר שלפניכם מציג עשר תובנות אסטרטגיות שנולדו מתוך אתגרי אמת, תובנות שנבחנו בשטח, אומצו על ידי חברות מובילות, והפכו למתודולוגיות עבודה שמאפשרות לייצר ערך גם כשהקרקע אינה יציבה. אין המדובר עוד בשינוי פרספקטיבה, אלא בתהליך סדור של קבלת החלטות, דיוק כיוון והובלה בתנאים של ערפל.

בעולם העסקי הדינמי של היום, בעלי עסקים ומנהלים נדרשים להתמודד עם שינויים תכופים, תחרות גוברת ואתגרים מורכבים בניהול ותכנון. ליווי עסקי מקצועי הפך לאחד הכלים החשובים ביותר המסייעים לעסקים לא רק לשרוד, אלא גם לפרוח. במאמר זה נסקור מהו ליווי עסקי, למי הוא מתאים, מהם יתרונותיו המרכזיים, ומה חשוב לבדוק כשבוחרים יועץ או חברה מלווה.

חודשי הקיץ, הינם חודשים המצבים אתגר ייחוד בפני חברות ישראליות, תקופת חופשות מאסיבית המשפיעה על זמינות העובדים והלקוחות. במאמר זה נציג אסטרטגיות מעשיות לשמירה על המשכיות עסקית, מקסום הפרודוקטיביות והכנה נכונה לתקופה זו.

בעולם שבו חברות פועלות בסביבה משתנה, תחרותית ולעיתים כאוטית, יעוץ ארגוני לחברות אינו לא רק כלי לשיפור תהליכים, אלא מהלך עומק המשנה את הדרך בו הארגון חושב ופועל.
בין אם מדובר בחברה משפחתית, סטארט-אפ בצמיחה, תאגיד, או עמותה, ייעוץ ארגוני המבוצע נכון מייצר בהירות, מחבר בין חזון לביצוע, ומאפשר לארגון לתפקד מתוך עוצמה פנימית ולא מתוך מהלכים תגובתיים.

בעולם עסקי המאופיין בשינויים מהירים, תחרות גלובלית ותמורות טכנולוגיות, אסטרטגיה עסקית מוצקה אינה מותרות, היא הכרח. ארגונים ללא כיוון אסטרטגי ברור מוצאים את עצמם מגיבים לשינויי במקום להוביל אותםם, מתקשים להקצות משאבים ביעילות, ולעתים עשויים לאבד את מקומם בשוק. במאמר זה נבחן מהי אסטרטגיה עסקית אפקטיבית, מדוע היא קריטית להצלחת ארגונים, וכיצד מפתחים ומיישמים אותה.

בעולם העסקי התחרותי של ימינו, קבלת ייעוץ מקצועי הפכה לצורך אסטרטגי עבור עסקים בכל גודל. אך כשאתם שוקלים לשכור יועץ, אתם עומדים בפני דילמה משמעותית – האם עסקכם זקוק לייעוץ עסקי או לייעוץ ארגוני? למרות שלעתים המונחים משמשים לסירוגין, מדובר בשני תחומים שונים עם מוקדים והתמחויות שונות.

מדוע יוני הוא הזמן המושלם לבחון מחדש את היעדים העסקיים שלך? בקרוב מאוד נימצא בדיוק באמצע שנת 2025, נקודת זמן אסטרטגית המאפשרת לנו לעצור לרגע, להביט לאחור על החודשים שחלפו ולהיערך מחדש לקראת המחצית השנייה של השנה. עסקים שמצליחים לאורך זמן אינם אלו שקובעים תוכנית שנתית ודבקים בה ללא שינוי , אלא דווקא אלו המסוגלים להתאים את עצמם לשינויים, ללמוד מהתוצאות ולכוון מחדש את המאמצים שלהם.

בעוד שאנו מתקרבים לחג השבועות, חג הקציר המסורתי, זה הזמן האידיאלי לחשוב על התהליכים האסטרטגיים בארגון שלך — בין אם מדובר בחברה משפחתית המתמודדת עם מעברים בין-דוריים או בארגון עסקי המתמודד עם תהליכי המשכיות והתחדשות. חג השבועות, המתאפיין בהבאת ביכורים וחגיגת צמיחה, מציע מטאפורות עשירות שיכולות להאיר את דרכנו כמנהלים ומובילי ארגונים.

בעידן של שינויים מהירים, טכנולוגיות מתקדמות ודינמיקה עסקית תזזיתית, נדמה כי הישרדותם והצלחתם של ארגונים תלויה ביכולתם לחדש, להשתנות ולהתאים את עצמם לסביבה משתנה. עם זאת, ארגונים רבים מגלים כי דווקא השילוב בין מסורת לחדשנות, בין ערכים ועקרונות ישנים ובין רעיונות וטכנולוגיות חדשות הוא שמעניק להם את היתרון התחרותי המשמעותי ביותר. מאמר זה בוחן את האופן שבו ניתן לשלב בין מסורת לחדשנות, וכולל דוגמאות מארגונים שונים בארץ ובעולם שהצליחו לעשות זאת.

בעולם שבו כל מתחרה נמצא במרחק קליק, והשוק משתנה במהירות שיא, השאלה שכל בעל עסק שואל את עצמו היא: איך נשארים צעד אחד לפני כולם?

מבצעים, מכירות חיסול ומכירות סוף עונה, פרסום ממוקד ושוברי מתנה הם אמצעים ידועים למשיכת לקוחות ולהגדלת מכירות. במקרים רבים התוצאות אכן נראות בשטח אך דורשות תחזוקה וממון. אילו מהלכים נוספים ייסעו לכם להגדיל מכירות באופן אורגני ועל בסיס מערך הלקוחות הקיים?

ייעוץ אסטרטגי הינו שירות הניתן לחברות וארגונים, על מנת לסייע להם לעצב תוכנית ארוכת טווח לשלוש או חמש שנים, כך שיתאימו עצמם לתנאי הסביבה והשוק המשתנים. במילים פשוטות אסטרטגיה הנה תוכנית העל של החברה לטווח הארוך. ‏אסטרטגיה עסקית טובה תתייחס להווה ולסביבת הארגון, ותציב אבני דרך לטווח הקצר ‏והארוך.

מינוי מנהל חיצוני בחברה משפחתית הינו נושא מורכב ורגיש, שכן חברות משפחתיות מאופיינות בדינמיקה ייחודית של יחסים בין אישיים, אינטרסים משפחתיים וצרכים עסקיים. מינוי מנהל חיצוני יכול להביא עמו יתרונות רבים, בצד לא מעט אתגרים.

האבחנה החשובה ביותר כמבוא לנושא היא בין מתן עצה לפעולה למתן שירותי ייעוץ אסטרטגי. מאפייניה של עצה, כל אחד יכול "לתת", לרוב נעשית בהתנדבות, בדרך כלל כללית ולא מעמיקה בנועץ הספציפי והסיטואציה, לרוב אינה מנומקת (למעט: סמוך עלי, אני יודע…), ונותן העצה אינו נושא בשום אחריות לעצתו. לעומת זאת, ובפשטות, מתן שירותי ייעוץ אסטרטגי הוא מקצוע. במקצוע זה נדרשת עבודה מאומצת במספר מישורים כפי שיתואר להלן, לאורך כל הדרך המקצועית. באופן חד משמעי, לא כל אחד יכול להיות יועץ אסטרטגי. העבודה נעשית בתמורה שבדרך כלל אינה נמוכה, ומשקפת את החשיבות ללקוח הן בפתרון הבעיה, והן במידה בה הוא מסתמך על היועץ האסטרטגי. ההמלצה חייבת להיות מנומקת היטב. במקרה הרווח שבה ניצבת מול היועץ האסטרטגי הנהלה, חשוב מאוד ליצור קונצנזוס (לגמרי לא מובן מאליו), להבטיח שההמלצה תהפוך להחלטה (גם כן לא מובן מאליו), ושההחלטה תיושם בהתאם (עוד פחות מובן מאליו).

"למה אני צריך דירקטוריון בחברה?" שאלה זו עולה בכל פעם בה מוזכרות המילים דירקטוריון או מועצת מנהלים. והתשובה פשוטה, השאלה "האם צריך" אינה רלוונטית כלל. לפי חוק החברות כל חברה חייבת דירקטוריון, כך שלחברה הפרטית והמשפחתית כבר קיים דירקטוריון גם אם לא פעיל!

בין אם אתם מחפשים לקבוע סדרי עדיפויות חדשים בעסק שלכם, להתוות תכניות לצמיחה, לקבוע ‏מפת דרכים למוצר או לתכנן את החלטות ההשקעה שלכם – אתם תזדקקו לתוכנית אסטרטגית –‏ התוכנית שתהווה מסגרת לפעולות, לכיוון ולהחלטות שתבאנה אתכם מה-"מצוי" לרצוי" שלב אחר ‏שלב, כאשר כל אחד מהשלבים בתוכנית מתבסס ותלוי בשלב שקדם לו.‏

לאן תרצה להגיע? "…אינך יכול להשיג ביצוע ללא דופי בלי להתמסר לפרטים, לא קל לעקוב אחר כל הדברים הנחוצים כדי להשיג ביצוע ללא דופי כזה…" אומר מורטון מנדל בספרו המצוין ומעורר ההשראה "הסוד טמון באנשים" שמחד גיסא, מדגיש את הצורך במנהיגים מצוינים ומאידך גיסא קובע מנדל כי "ספרי נתונים ומשימות הם דפי התווים שמנהיג זקוק להם כדי לנגן את הסימפוניה במומחיות…".

לא רק ראש הממשלה מקבל אלפי החלטות כל יום… רובינו עושים זאת! -לדחות פגישה, לבטל אימון כושר, אין סוף החלטות עסקיות, החלטה להבריז מאסיפת הורים ועוד ועוד אלפי החלטות שחלקן מתקבלות תוך חלקי שנייה ע"י כל מנהל ודאי בכיר.

בקרוב מאוד מסתיימת שנת 2024 שהייתה מהיותר מאתגרות, זו שמתחילה בקרוב צפוי שתהיה מאתגרת לא פחות ודאי מבחינה עסקית. לא ברור, כרגע, מתי תסתיים המלחמה אבל ברור שאת מחירה נשלם בשנים הקרובות – העלאת מיסים, ירידה בהכנסה הפנויה, אינפלציה, סטגפלציה, עליות יבוא גבוהות ועוד השלכות שיהיה עלינו כנראה להתמודד איתם בשנת 2025 וקרוב לוודאי שגם בשנה הבאה אחריה.

בחברות רבות נעשות ההכנות לעיצוב תוכנית העבודה והתקציב לשנת 2025, ומטבע הדברים בנסיבות שהמשק מצוי בהן, עולות שאלות רבות לגבי שנת 2025 והשנים שיבואו אחריה. ואכן ראוי ששאלות אלו ישאלו ותערך חשיבה לגבי התוכנית האסטרטגית לשנים הקרובות.

בתוך העולם העסקי המודרני, מערכת היחסים בין מנכ"ל לדירקטוריון היא אחת המערכות המורכבות והחשובות ביותר. מערכת זו טומנת בחובה איזון עדין בין כוח והשפעה, אחריות ושקיפות, קבלת החלטות משותפת וניהול סיכונים. על אף שכל צד שואף לקדם את טובת החברה, לעיתים קרובות נוצרים מתחים שמקורם בתפקידים ובאחריות השונה של כל אחד מהצדדים.

כישורי ליבה, (לעיתים מכונה 'יכולות ליבה'), מתייחסים למשאבים אסטרטגיים, מיומנויות ויכולות שנותנות פירמה יתרון על פני מתחריו.

תוך פחות מארבע שנים נחתו בישראל שני "ברבורים שחורים…" מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל.

הזירה העסקית מלאה בסיפורים המעידים על חולשה בהתנהלותם של דירקטורים. למעשה, קשה לצפות מדירקטורים, מוכשרים ככל שיהיו, שלא יעשו טעויות כלל, אך מצופה שטעויות לא יחזרו על עצמן ושדירקטורים יפתחו מנגנוני בקרה על התנהלותם, מה שלא תמיד מתקיים במציאות הארגונית.
המאמר סוקר את הכשלים שעלולים להתעורר בהתנהלותם של דירקטוריונים ומציע דרכים להתנהלות איכותית ומקצועית.

עולם העסקים הולך ומעמיק את המיקוד שלו בקריטריונים ומדדי ביצוע הקשורים לאחריות תאגידית, סביבתית וחברתית. מחד מפעילים בעלי עניין לחץ על חברות עסקיות לנטר ולדווח על מדדים שאינם בהכרח פיננסיים וזאת במטרה לעודד התנהגות תאגידית אחראית, הכוללת העמקה, וניטור וטיפול בסוגיות חברתיות רחבות ויעדים סביבתיים גלובליים. מאידך החברות העסקיות רואות במדדים אהללו הנקראים בקיצור ESG – , Environment, Social, Governance דרך המסייעת לנהל את החותם הסביבתי והחברתי שלהן ולקבוע את הסיכונים וההזדמנויות העסקיות הגלומות בו .

כולנו שומעים השכם והערב את המילה אסטרטגיה, וכל מנכ"ל שמכבד את עצמו "מחזיק" יועץ אסטרטגי צמוד. אבל מהי בכלל אסטרטגיה, מה תפקידו של יועץ אסטרטגי ואיך זה עובד באמת לא תמיד ברור. לכן ביקשנו מאילן שגב, יועץ אסטרטגי בכיר ומבעלי חברת הייעוץ האסטרטגי מהמובילות בישראל שיחשוף אותנו לתחום הקרוב כל כך לליבו

בתחרות על שיא גינס בשחיקת מושגים, המושג "אסטרטגיה" היה כנראה מגיע למקומות הראשונים… המושג שגור יום בפי כל משתמש, בכל הקשר אפשרי, ללא קשר למשמעותו האמיתית. העולם העסקי "שאל" את המושג אסטרטגיה מעולם המושגים הצבאי עוד לפני שנים רבות, ועושה בו שימוש נרחב מאוד. הספר הראשון בנושא אסטרטגיה נכתב לפני כ-2,500 שנה בסין ונקרא “אמנות המלחמה”. הכותב, סון טסו, שהיה מצביא צבאי עטור ניצחונות, כתב בעיקר על אסטרטגיה צבאית ועל ניהול מלחמה. עם זאת, בעוד שמטרת המלחמה היא בדרך כלל להביס את האויב, רוב הפירמות שואפות לדו קיום ולא להרס של מתחרה.

התקופה דצמבר, מסביבנו רחש האופייני לתקופה זו של השנה – כולם מכיני תכניות עבודה, (או לפחות מאחלים לעצמם להתחיל להכין), ושוב מגיעות השיחות על החלוקה של יעדים אסטרטגיים ליעדים שנתיים, ההבדלים בינהם ואופן מדידתם. המאמר שלפניכם.ן בא לעשות קצת סדר בבלאגן… מתחילים…

כאשר דנים במה הוא יועץ טוב, דובר בביטחון עצמי וצניעות כאשר יועץ אסטרטגי הוא מנהיג, הביטחון העצמי מתחלף בעוצמה, עוצמה שקטה ובטוחה בעצמה. והצניעות הופכת לענווה אמתית, כי רק אנשים משכמם ומעלה, יודעים כמה הם לא יודעים, ועד כמה מוגבלים כולנו. כך היה עם משה, גדול נביאי ישראל, עליו נאמר שהיה עניו באדם. ליועץ האסטרטגי כמנהיג יש ענפים גבוהים להתלות עליהם.

ביטחון עצמי בריא הוא חיובי, ותורם להרגשת הלקוח שהוא בידיים טובות. מנגד, עודף ביטחון עצמי עלול לעשות בדיוק את ההיפך, ולגרום להרגשה לא נוחה אצל הלקוח. איזון בין ביטחון עצמי לצניעות הוא דבר הכרחי ליועץ אסטרטגי.

אחד מהמורים הדגולים ביותר שיצא לי ללמוד ממנו היה נוהג לצטט (מקור שאינו ידוע לי) ש: "אין דבר יותר מעשי מתיאוריה טובה". עם ישראל הוא עם של תכלס. עם של "נעשה ונשמע". רוב אנשי העסקים המצליחים משוכנעים שהמעשיות שלהם היא זו שהביאה אותם להצלחה. אין להם זמן לדבר. בוודאי שלא על "תיאוריות אקדמאיות". צריך לעשות. סייג לגישה זו, ומבלי להפחית מכבודו של כל מי שזכה להישגים: רובנו ככולנו לא השתתפנו בהגעה לירח. וכמו שאמר אותו מורה: אי אפשר להגיע לירח על ידי הנחת סולם על סולם. יועץ אסטרטגי אינו יכול להגיע ללקוחותיו ללא ארגז כלים של מתודולוגיות מקצועיות. עד שהמתודות האלה מיושמות, הן מהוות תיאוריה. אחרי שהן מיושמות בהצלחה, התיאוריה לרוב נשכחת לטובת המעשים שנעשו על פיה. לוותר על התיאוריה בכלל, זו לא אופציה מקצועית של יועץ אסטרטגי. להטריח את הלקוח בעודף פרטים לגבי הרקע התיאורטי, עלול להרחיק את הלקוח מהתהליך, ואפילו לאבד בו אמון. האיזון שבין התיאוריה והמעשיות הוא חלק מאומנות הייעוץ האסטרטגי, המשתנה בהתאם לצרכי הלקוח כל פעם מחדש.

האבחנה החשובה ביותר כמבוא לנושא היא בין מתן עצה לפעולה למתן שירותי ייעוץ אסטרטגי. מאפייניה של עצה,  כל אחד יכול "לתת", לרוב נעשית בהתנדבות, בדרך כלל כללית ולא מעמיקה בנועץ הספציפי והסיטואציה, לרוב אינה מנומקת (למעט: סמוך עלי, אני יודע…), ונותן העצה אינו נושא בשום אחריות לעצתו. לעומת זאת, ובפשטות, מתן שירותי ייעוץ אסטרטגי הוא מקצוע.

במקצוע זה נדרשת עבודה מאומצת במספר מישורים כפי שיתואר להלן, לאורך כל הדרך המקצועית. באופן חד משמעי, לא כל אחד יכול להיות יועץ אסטרטגי. העבודה נעשית בתמורה שבדרך כלל אינה נמוכה, ומשקפת את החשיבות ללקוח הן בפתרון הבעיה, והן במידה בה הוא מסתמך על היועץ האסטרטגי. ההמלצה חייבת להיות מנומקת היטב. במקרה הרווח שבה ניצבת  מול היועץ האסטרטגי  הנהלה, חשוב מאוד ליצור קונצנזוס (לגמרי לא מובן מאליו), להבטיח שההמלצה תהפוך להחלטה (גם כן לא מובן מאליו), ושההחלטה תיושם בהתאם (עוד פחות מובן מאליו).

עד לא מזמן מקומה של החשיבה אסטרטגית במתודות השונות לניהול פרויקטים בתחום התעשייה והתשתיות, היה קטן עד זניח. שלוש המטרות המרכזיות עליהן הושם דגש היו ונשארו On Time, On Budget & On Quality (היעדים התפעוליים) והודגשו ככלי למקסום הרווח והמוניטין כשמנהל העבודה ממוקד כולו בהצלחת הפרויקט ובכפופים לו בהתאם למטרות הללו.

אז סוף סוף גם לכם יש תכנית אסטרטגית. עבר זמן, הושקע מאמץ התוכנית מוכנה, ועכשיו מה? האקסל הרי סובל הכול (וכך גם ה- WORD  וה- POWER POINT ), אבל איך הופכים את המילים יפות והתכנונים הגדולים לעשייה בשטח?

לכאורה התשובה פשוטה – עוברים לשלב היישום, אולם בפועל מסתבר שהיישום עצמו אינו פשוט כל כך…

ברוכים הבאים לשלב יישום האסטרטגיה או במילים אחרות HERE COMES THE EXECUTION

לפני שננסה לענות על השאלה שבכותרת, ניזכר קודם – מהי אסטרטגיה?

המונח אסטרטגיה מגיע מהתחום הצבאי ומתייחס לתוכנית פעולה שגובשה להשגת מטרה. מקורו מהמילה היוונית Strategos – שפירושה הנהגת הצבא לתזוזה. אסטרטגיה הנה הדרך לגשר על הפער בין המקום בו אנחנו נמצאים כיום למקום אליו אנחנו שואפים להגיע.

מערכת מדידה ובקרה יעילה מאפשרת לארגון לגשר על הפער בין האסטרטגיה הארגונית לפעילות המבוצעת בפועל ברמת המחלקה, הצוות והעובד. מדידה אפקטיבית ובקרה הן בחינה שיטתית של תהליכים ותוצאות פעילות, והשוואתן לסטנדרטים שנקבעו, כאמצעי לשיפור הפעילות ולקבלת החלטות.

בהיותנו יועצים אסטרטגיים אנחנו אוהבים מחקרים ומתודולוגיות, ונהנים לראות את הלקוחות שלנו מיישמים, ומגיעים לתוצאות שהם בעצמם לא האמינו שאפשריות. כשיש מתודולוגיה טובה והבנה של הכיוון והיעד, אפשר להגיע רחוק…

לפי סעיף 46 בחוק החברות, הדירקטוריון/ מועצת המנהלים של הארגון, הינה ישות מחויבת על פי חוק ואכן לכל ארגון קיים דירקטוריון. אולם פעמים רבות כאן מסתיים תפקידו, ישות תאורטית, עוד סימן V לקראת הגשת הדו"חות הכספים של הארגון. בפועל לדירקטוריון תפקידים רבים וחשובים.

תכנון אסטרטגיה לחברות, כולל הגדרה של מטרות ויעדים, קביעת פעולות וגיוס המשאבים הנדרשים להשגתם. התכנון אסטרטגי הוא אנליטי באופיו וכורך מציאה וחיבור הנושאים החשובים לצורך הגשמת היעדים.

לפני שנתחיל, מהי אסטרטגיה? לאסטרטגיה הגדרות רבות אולם בפשטות, יש לראות בה את מכלול הנושאים הנוגעים לארגון/לעסק שלכם בטווח הארוך. למעשה, כל אחד מאיתנו, אם הוא בעלים של עסק קטן או עסק בינוני ואפילו מנכ"ל של חברה גדולה, אמור לעצור מדי פעם ולחשוב. לחשוב כדי לבדוק כיוונים עתידים, לחשוב כדי לרכז מאמצים לחשוב כדי להקדים את המתחרים. כלומר כל אחד מאיתנו אמור לעצור, לחשוב ולעצב לארגון שלו אסטרטגיה, תוכנית לטווח הארוך. והמסע שלכם מתחיל עכשיו.

ייעוץ אסטרטגי הינו שירות הניתן לחברות וארגונים, על מנת לסייע להם לעצב תוכנית ארוכת טווח לשלוש או חמש שנים, כך שיתאימו עצמם לתנאי הסביבה  והשוק המשתנים.  במילים פשוטות אסטרטגיה הנה תוכנית העל של החברה לטווח הארוך. ‏אסטרטגיה עסקית טובה תתייחס להווה ולסביבת הארגון, ותציב אבני דרך לטווח הקצר ‏והארוך.

ייעוץ אסטרטגי הינו שירות הניתן לחברות וארגונים, על מנת לסייע להם לעצב תוכנית ארוכת טווח לשלוש או חמש שנים,  כך שיתאימו עצמם לתנאי הסביבה  והשוק המשתנים.  במילים פשוטות אסטרטגיה הנה תוכנית העל של החברה לטווח הארוך.

בין אם אתם מחפשים לקבוע סדרי עדיפויות חדשים בעסק שלכם, להתוות תכניות לצמיחה, לקבוע ‏מפת דרכים למוצר או לתכנן את החלטות ההשקעה שלכם –  אתם תזדקקו לתוכנית אסטרטגית –‏ התוכנית שתהווה מסגרת לפעולות, לכיוון ולהחלטות שתבאנה אתכם מה-"מצוי" לרצוי" שלב אחר ‏שלב, כאשר כל אחד מהשלבים בתוכנית מתבסס ותלוי בשלב שקדם לו.‏

התחלתי לרוץ

וכמו בהרבה דברים אחרים גם פה יש יחסי אהבה-שנאה,
הריצה עצמה לא מהנה אבל התחושה של אחרי נפלאה, ושיפור הביצועים ממכר.
התחלתי ממש מאפס, בחוסר כושר מוחלט בסגר הראשון שכפתה עלינו הקורונה…‏

"בזמן משבר יש צורך במנהיגות, ביוזמה ואומץ לפעול, רק כך מנצחים בקרב". אם שורה זו הייתה נכתבת  על מבצע צבאי, היה הדבר הגיוני ומוסכם על כולם, ובכן, האמירה הזו נכונה לגבי ניהול עסקים, וודאי בזמן משבר…

המגיפה הנוכחית, עם קנה המידה, המורכבות והחומרה שלה הנה קרב משמעותי המתרחש בכמה זירות במקביל. מדובר במערכה הדורשת מהמנהלים הבכירים ובעלי העסקים יצירתיות ודרכים חדשות להתמודדות מיטבית עם האתגרים בהווה, ובו זמנית, בניית אסטרטגיה לקראת השינויים שיחולו.

כבר אמרו חכמים כי תכנון הוא המפתח להצלחה, אברהם לינקולן במשפט המפורסם שלו אמר: "אם היו לי שמונה שעות לכרות עץ הייתי מקדיש שש מהן להשחיז את הגרזן". ואכן סוף מעשה במחשבה תחילה. הזמן המוקדש לתכנון , שבעיני רבים נחשב לזמן "מבוזבז" מחזיר את עצמו מאות מונים, מונע טעויות, מגדיר נקודות ציון חשובות ובסופו של דבר מקצר את המסע כולו.

כמעט כל מנכ"ל יו"ר חברה או בעל תפקיד בכיר בארגון מכיר את המונחים ייעוץ אסטרטגי וייעוץ ארגוני, אולם רק מעטים ידעו להסביר מה ההבדל. אז מה באמת ההבדל בין ייעוץ אסטרטגי וייעוץ ארגוני? האם בכלל קיים הבדל או שזו רק דרך "למכור" ולבדל שני שירותים זהים כל התשובות כאן במאמר.

עבור מנהלים רבים אסטרטגיה עסקית הנה מכלול של מהלכים שבעזרתם יוכל עסק לנצח בזירת התחרות. אבל האם יהיה זה מספיק רק להכיר את מהלכי האויב במטרה לנצח? במאמר שלפניכם אנו מציעים תפישה אחרת המציעה התבוננות הן פנימה והן "החוצה", הן למהלכי המתחרים והן אל פנים הארגון, במטרה לתכנן את העתיד תוך ניתוח ה"כאן ועכשיו" ויצירת הנהלות עסקית מנצחת.

בשבוע שעבר פגש צוות שלנו לקוח חדש שהתחיל ממש עכשיו תהליך אסטרטגי. אחד הנושאים הראשונים אותם אנו בודקים עם כל לקוח חדש (למעשה עם צוות היגוי אסטרטגיה שאנחנו מקימים אצל הלקוח) הינם כישורי הליבה. או בשפה פשוטה "מה אנחנו כארגון יודעים לעשות הכי טוב".

לאן תרצה להגיע?

"…אינך יכול להשיג ביצוע ללא דופי בלי להתמסר לפרטים, לא קל לעקוב אחר כל הדברים הנחוצים כדי להשיג ביצוע ללא דופי כזה…" אומר מורטון מנדל בספרו המצוין ומעורר ההשראה "הסוד טמון באנשים" שמחד גיסא, מדגיש את הצורך במנהיגים מצוינים ומאידך גיסא קובע מנדל כי "ספרי נתונים ומשימות הם דפי התווים שמנהיג זקוק להם כדי לנגן את הסימפוניה במומחיות…"

כמי שמלווה חברות כשלושה עשורים אני מופתע כל פעם מחדש מחסרונם של מידע ונתונים קריטיים בידי המנהלים, לשאלה פשוטה שאני מפנה למנכ"ל – כמה כסף החברה חייבת לעולם, כמה העולם חייב לחברה – פעמים רבות איני מקבל תשובה מבוססת, למרות שתזרים המזומנים נחשב לגורם המרכזי לכשל בחברות.

במכונית שלנו אנו ערים כל הזמן למד המהירות ומד כמות הדלק, הראשון מאפשר לנו לנהוג בהתאם לכללים לנוסעים בכביש, ואילו השני, כדי לדעת האם היתרה שאוזלת במיכל הדלק תספיק כדי שנגיע ליעדנו.

אותם מחוונים דרושים בכל עסק וחברה!

בתחרות של שחיקת מושגים המונח " אסטרטגיה" יזכה באחד המקומות הראשונים. המושג קיבל פרושים רבים, הושאל לתחומים ונשחק עד דק. ממתווך הנדל"ן שמגדיר את עיסוקו כאסטרטגיה ועד ליועצי התקשורת ואנשי יחסי ציבור שנקראים יועצים אסטרטגיים, התרחקנו מהפירוש הנכון של המושג.

חשוב כבר בשלב זה להדגיש כי פירוש המילה חשוב פחות, חשובה יותר המטלה שבאנגלית כבר מזמן הפכה לפועל – To strategize. מקור המילה, כרגיל, ביוונית ושימשה כדי לציין קצין בכיר, בצבא הביזנטי – בעל הדרגה הגבוהה ביותר. אתגרי המלחמות בתקופה העתיקה היו בתחום התכנון לטווח ארוך ומכאן הושאל המושג לעולם העיסקי ומוגדר כ –"דרכי הפעולה של יחידה עסקית כדי להבטיח הצלחה ולייצר לארגון יתרון תחרותי בר קיימא לאורך זמן".